|
|
עמוד:23
התרבותית לזו של בני הארץ כולה , מוסלמים ויהודים , וכולם היו נתיני השולטאן" ( צור , . ( 1992 : 43 על מעמדם של יהודי עיראק בהקשר זה ניתן למצוא ביטוי בראיון שהעניק ששון אפנדי לעיתון ההסתדרות הציונית "העולם" בשנת . 1909 ששון אפנדי , הלא הוא יחזקאל ששון , היה ממנהיגי הקהילה היהודית העיראקית בראשית המאה , שימש כציר יהודי לבית-הנבחרים התורכי בתקופת השלטון העות'מאני , וכשר האוצר בממשלת עיראק העצמאית בשנות . 20-ה נציג העיתון הציוני "העולם" ביקש מששון לספר לו על יהודי בגדאד . וכך דיווח העיתונאי לאחר ששמע את דברי ששון : "המה חושבים את עצמם ... לגולי בבל שלא עלו לארץישראל . טיפוס היהודי הבגדאדי הנהו טיפוס ערבי לכל פרטיו . ההשפעה הערבית גדולה עד מאד על יהודי בגדאד . היהודים קבלו מהערבים את תנועותיהם , הרגליהם , אופן דבורם , והעקר - שפתם . בינם לבין עצמם מדברים יהודי בגדאד ערבית" ( קזז , 1991 : נספח , 'א עמי . ( 319 בהמשך השיחה שאל הכתב את ששון על יחסו לציונות . " החלק הזה של השיחה , " מדווח הכתב , "לא היה מענין ביותר . מר ששון אינו יודע את התנועה הלאומית שלנו ... הציונות זרה לו לגמרי ... עם אנשים כאלה צריך להתחיל מא"כ" ( שם : . ( 321 לעומת זאת , "האדון ששון רוצה להתבולל ... ( ו ) היה מסכים גם בהתבוללות עם הערבים" ( שם : שם . ( תהליך כניסתם של יהודי ערב תחת השפעת המעצמות האירופיות היה שונה בפרטים ממקום למקום , אך היו לו גם קווים רבים משותפים . בדברו על יהודי עיראק מצביע נסים קזז על שלושה אירועים ששינו את מעמדם הפוליטי-כלכלי : פתיחת בית-הספר הראשון של רשת " אליאנס" היהודית-צרפתית , 1864-ב פתיחת תעלת סואץ על-ידי הבריטים , 1869-ב והנהגת התנט'ימאת - הרפורמה המודרניסטית של השולטן העות'מאני שנועדה "להשיג" את האירופים - באותה שנה עצמה ( שם . ( 25 : בית-הספר הראשון של "אליאנס , " שנוסד בשנת ... " , 1864 יצר פער ממשי ברמת ההשכלה ובהיקפה בין בני הנוער היהודים בבגדאד לבין שאר בני הנוער בעיראק" ( שם : שם . ( פתיחת
|
|