|
|
עמוד:22
אופציות חדשות ומתחים חדשים אם לשאול את ניסוחו של האנתרופולוג הארווי גולדברג , בדונו ביחסים בין יהודים ומוסלמים בלוב , הרי שהחלטת הרוב המכריע של היהודים לעזוב את לוב לא היתה בהכרח האפשרות היחידה שניתן היה להעלותה על הדעת - אם כי היא היתה אחת ההתפתחויות האפשריות שהיו 'בנויות לתוך' הפרדיגמה התרבותית ההיסטורית ( גולדברג , . ( 1990 : 136 גולדברג מתאר את חיי היהודים בלוב , גם לאחר ההשתלטות הקולוניאלית האיטלקית , כשזורים באופן אינטנסיבי באלה של המוסלמים הלובים < "ממש כשם שהיה בתקופות קודמות , בחיי היום-יום היו שתי הקהילות קשורות זו בזו באורח אינטנסיבי , הגם שבאותה מידה המשיכו להתקיים סימנים של ייחוד ושל שוני" ( שם . ( 16 : "אינני מכיר , " כותב גולדברג , "יהודי לובי שלא ידע ערבית כשפת אם , הגם שהיא או הוא עשויים היו לדבר גם איטלקית ( ובדור האחרון שלפני היציאה , היו עשויים לדבר איטלקית עם בני גילם וערבית עם ההורים " ( ( שם : שם . ( כל זאת תוך המשכיות במעמדם הקיבוצי הנחות של היהודים בעיני המוסלמים - אך תוך שמירה על מעמדם כחלק מן החברה והמולדת הלובית הערבית-מוסלמית ( שם . ( 130 = ההיסטוריון יליד אלג'יריה אנדרה שוראקי הציג את היחסים בין יהודים לערבים בארצות המאגרב כ"שותפות בלשון , בפסיכולוגיה , באורח המחשבה והחיים" ( שוראקי , . ( 1975 : 245 ירון צור , היסטוריון החוקר את קהילות היהודים בצפון אפריקה , מתאר במלים אלה את יהדות מרוקו - הגדולה בקהילות היהודיות בארצות האיסלם במאה העשרים ( 240 , 000-כ נפש - ( 1948-ב ערב בואם של הצרפתים : "יהודי מרוקו כללו ... שלוש חטיבות לשוניות-תרבותיות : ערבית , ברברית וספרדית-יהודית ... ( אך ) חלוקה זו , התרבותית-פנימית , אינה מכרעת . שכן , לאורך דורות רבים לא נבדלו אנשי החטיבות השונות הללו אלו מאלו לא מבחינת זיקותיהם הכלכליות , לא מבחינת רמתם הרוחניתתרבותית ולא מבחינת מעמדם המשפטי . כולם , למעט בודדים , היו קשורים בטבורם לשווקים המקומיים , התאימו מבחינת התפתחותם
|
|