|
|
עמוד:14
התנועה הציונית צמחה על רקע התערערות בסיס הקיום הכלכלי והקהילתי של יהודי מזרח אירופה * . התערערות זו היתה תוצר של שינויים במעמדן של ארצות מזרח אירופה בתוך מערכת קשרי הגומלין הכלכליים בינן ובין המעצמות הקפיטליסטיות המערב אירופיות . הפעילות הכלכלית אשר בעבר איפשרה את פריחתם של המרכזים היהודיים בפולין - ייצור חקלאי לצורך ייצוא למערב אירופה הגיעה למשבר עם חלוקתה של פולין ועם גיוון מקורות חומרי הגלם והמזון של מדינות מערב אירופה . יהודים , שעסקו בתפקידי ניהול ותיווך בתהליך הייצור החקלאי ושיווק מוצריו , החלו פונים לעיירות ולערים בחיפוש אחר תעסוקה . שם מצאו עצמם בתעסוקות מכניסות פחות מאלה של העבר - מסחר זעיר , מלאכה ואומנויות . שם גם עמדו בתחרות עם הנוצרים , תחילה במסחר ובמלאכה ומאוחר יותר גם בתעשייה . פריפריאליזציה כלכלית , מלווה בשיעור גבוה של ריבוי טבעי , גרמו לעוני , להסתגרות בגיטאות עירוניים ולמעמד של "בעייה חברתית . " במחצית השנייה של המאה 19-ה החלו ארצות מזרח אירופה מאמצות דפוסי פעילות כלכלית-מדינית קפיטליסטית , לנוכח התעצמותן התעשייתית והצבאית של מעצמות מערב אירופה . על רקע זה צמחו שם תנועות לאומיות , שחתרו לפתח מוסדות מדינתיים עצמאיים וחזקים בנסיון להשיג מעמד בינלאומי מכובד . עצמאות לאומית , מוסדות ממשל ריבוניים , שוק פנימי מתוחם וסגור , מערכת פיננסית עצמאית , עידוד היצירה התרבותית הלאומית , צבא ומשטרה , רשתות חינוך והכשרה , מסגרות מפלגתיות לגיוס המונים - כל אלה נתפסו כאמצעים הכרחיים להשתלבות מוצלחת בשוק העולמי ולצורך השגת דפוסי החיים ורמת החיים שהלכו והתגבשו במערב אירופה . תהליכים אלו החריפו את המשבר בו היו נתונים היהודים . עליית הלאומיות האקסקלוסיביסטית הקשתה על השתלבותם בתהליכי הפיתוח החדשים . כמר אצל בני לארמים אחרים , גם אצל היהודים התגבשו אופציות שונות , החל מהשתלבות במאמץ הפיתוח הקפיטליסטי של * את הדברים שבשני העמודים שלהלן פירסמתי לראשונה במאמר על ספרו של אליהו אלישר , לחיות עם יהודים , שראה אור בעיתון מעריב , . 3 . 7 . 81-ב
|
|