|
|
עמוד:12
יש בהם כדי לתרום להבנת הדינמיקה של תהליכי הפרולטריזציה והפריפריאליזציה שהתרחשו בישראל . במוקד הדברים אעמיד את התערערות הארגון הקהילתי של היהודים בארצות ערב השונות . נראה לי כי התערערות זו , שהתרחשה עוד לפני היציאה , יש בה כדי לסייע לנו להבין כיצד זה שדווקא במהלך השינוי הגדול והדרמאטי ביותר שעבר על קהילות אלה במאות השנים האחרונות , מצאו עצמם חבריהן ללא יד מארגנת ומכוונת אחידה וללא גוף מייצג אפקטיבי אשר יישא וייתן בשמם על תנאים בכל שלב משלבי השינוי . על רקע זה מצטיירים אירועי שנות 50-ה וה60- כחלק משרשרת אירועים ארוכה ורחבה יותר . הנה כי כן , מתברר פעם נוספת כי סוציולוגיה ישראלית אינה יכולה להצטמצם בגבולותיה הגיאוגרפיים של ישראל ( סבירסקי , . ( 1979 לצורך עבודה זאת אסתייע במספר עבודות מחקר היסטוריות שראו אור לאחרונה : התנועה הציונית ויהודי עיראק , , 1941-1950 מאת אסתר מאיר ; בעיקר במחתרת , מאת יוסף מאיר ; היהודים בעיראק במאה העשרים , מאת נסים קזז ; והמאבק על העלייה המרוקאית , מאת ירון צור . שלושת העבודות הראשונות עוסקות בקהילת עיראק , ועל כן יתמקדו הדברים שלי גם הם בקהילה זאת . עבודתו של ירון צור , העוסקת בקהילת מרוקו , תשמש בעיקר כדי לתת פרספקטיבה רחבה יותר לדברים . ספרים אלה מתווספים אל פירסומים קודמים בעניין זה , וביניהם ספרו של יוסף מאיר מעבר למדבר , ( 1973 ) ספרו של החוקר הפלסטיני עבאס שיבלק , ( 1986 ) The Lureof Zion וקובץ המאמרים בעריכתו של צבי יהודה , מבבל לירושלים . ( 1980 ) העבודות הללו אינן ניתוחים סוציולוגיים של המכנה הקהילתי היהודי . שלוש מתוך ארבע העבודות הנ"ל עוסקות בקורותיה של התנועה הציונית בעיראק ובמרוקו , ובניתוח הרקע לעלייה לישראל . עבודתו של קזז יוצאת דופן , מכיוון שהיא עוסקת באיפיון רעיוני של זרם מרכזי בהנהגה היהודית העיראקית , הלא הוא הזרם שביקש להכליל את יהודי עיראק בתהליך ההבנייה של אומה עיראקית מודרנית , ובלשונו של קזז , הזרם בעל "האוריינטציה העיראקית . " עם זאת , גם ספרו של קזז , כמוהו כשלושת האחרים , אינו יכול להיחשב ניתוח סוציולוגי של המבנה הארגוני הקהילתי היהודי . הדברים
|
|