|
|
עמוד:11
היתה בעיני מרקס מרכיב מרכזי בהסבר של יכולת בעל ההון לשלוט בפועליו ולהעסיקם בתנאים אשר מונעים מהם יציאה מן המעגל הסגור של פועליותם . ההמוניות והמבודדות אינן מצב אנושי היולי , אלא תוצר של נסיבות היסטוריות . נישול של איכרים מאדמותיהם , תבוסה של אומה במלחמה , פינוי המוני בעקבות אסון טבע , הם דוגמאות לתהליכים אשר יוצרים המוניות , דהיינו , מצב בו קבוצות גדולות של בני אדם מוצאות עצמן בלא הארגון המשפחתי , הקהילתי , או המדינתי שבמסגרתו תיפקדו בעבר , וחבריהן נאלצים עתה להתמודד מול כוחות חדשים , לבדם , אחד אחד , בלא אפשרות ליהנות מן היתרונות שמעניקים הארגון , ההנהגה ותחושת ההשתייכות הקיבוצית . בישראל היו יהודי ערב נתונים לתהליכים של פרולטריזציה ופריפריאליזציה חברתית ותרבותית . ההסברים שניתנו לתהליכים אלה התמקדו לרוב בשני גורמים חלופיים : יש מי שייחסו את מיקומם הנמוך של יהודי ערב בחברה הישראלית למוצאם מארצות שתוארו כלא-מודרניות ובבעלות תרבות רוויית-עכבות המקשה על שינוי והסתגלות . הסבר זה , שהיה נפוץ במיוחד בשנות החמישים והששים , קיבל ביטוי מרכזי בעבודותיהם של אנשי החוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית , בראשותו של ש . נ . אייזנשטאדט ( ר' לדוגמא אייזנשטאדט , ! 1954 בר יוסף , . ( 1969 לעומתם , יש מי שיצאו בביקורת על עצם ההתייחסות לתרבות המוצא והעדיפו במקום זאת להדגיש את המדיניות החברתית-כלכלית של מנגנון המדינה בישראל , כגורם מרכזי בפרולטריזציה ובפריפריאליזציה של יהודי ערב בישראל ( סמוחה , 1978 ; י ברנשטיין , c 1978 סבירסקי , . ( 1978 ואולם , גם כאשר מבקשים לשים את הדגש על מדיניות המוסדות השליטים , עדיין נותרת בעינה השאלה מה איפשר את החלתה של מדיניות זו - וזאת במיוחד אם אנו מניחים שהיא לא ביטאה בהכרח את מאווייהם של מרבית המזרחים . השאלה מקבלת חשיבות-יתר לאור חולשתה היחסית של ההתנגדות המזרחית , בשנות החמישים והששים . כמאמר זה כרצוני להפנות את תשומת הלב אל כמה תהליכים אשר התרחשו עוד בארצות המוצא ואשר להערכתי מילאו תפקיד מרכזי בהתהוות ה"המוניות" של ה"עלייה ההמונית" מארצות ערב . עקב כך
|
|