|
|
עמוד:360
בעקבות הפיתוח של תשלובת זו התגבשה השאיפה —וגם הצורך—שישראל תהפוך למרכן של ייצור המבוסס על טכנולוגיות מתוחכמות כגון אלה המפותחות בארצות הברית , ביפאן , באירופה המערבית ובברית המועצות לשעבר . ואכן , סביב התשלובת התעשייתית צבאית התפתחו תעשיות ושירותים רבים המבוססים על טכנולוגיות מתוחכמות , החל ממפעלי האלקטרוניקה הגדולים וכלה בחברות המספקות תוכנה למחשבים . האוצר הפנה משאבים רבים לפיתוח תעשיות מדע , והאוניברסיטאות הרחיבו את הפקולטות הטכנולוגיות שלהן . יפאן ו"עמק הסיליקון" בקליפורניה הפכו להיות מוקדי התייחסות , בייחוד עבור האליטה הניהולית , המדעית והטכנולוגית שלנו . על יסוד מגמת פיתוח זו השתרשה לה התחושה ש"הפער" בינינו ובין הערבים לא רק שאינו מצטמצם אלא שהוא אף הולך ומתרחב , והשתרשה גם האמונה שאפילו אם "כל העולם נגדנו" הרי שיש בידינו יכולת עמידה עצמאית . מה רע בכך ? אם נישא את עינינו אל העתיד —הבה נאמר לטווח של כמה עשרות שנים —נראה כי מגמת פיתוח זו נושאת בחובה שלוש בעיות חמורות : ראשית , היא הופכת אותנו למדינת חסות של ארצות הברית במובן הרחב ביותר של המילה ; שנית , היא תשריש את חלוקת העבודה העדתית והלאומית הקיימת כיום בארץ ; שלישית , היא מבטיחה , למעשה , את המשך קיומו של הסכסוך המזויין בינינו ובין שכנינו . נתחיל בשאלת התלות במעצמת העל . האם אמנם מעניק לנו הפיתוח של התשלובת התעשייתית צבאית יכולת עמידה עצמאית ? למעשה , התשובה היא שלילית — אלא אם בן המדובר בתחום הצר של טכנולוגיה גרעינית , הטומן בחובו עמידה בנוסח "תמות נפשי עם פלישתים . " שכן , התשלובת התעשייתית צבאית שלנו , שלא כמו אלה של מעצמות העל , אינה עומדת על בסיס רחב ואיתן דיו כדי לספק את צרכינו באורח עצמאי לטווח ארוך . אין זו מערכת העומדת בפני עצמה והמסוגלת לקבוע יעדי פיתוח עצמאיים מקיפים ולהוציא אותם אל הפועל , החל משלבי התכנון , המימון והייצור וכלה בשלב השיווק . אין זו תשלובת היכולה לפתח באופן עצמאי , ואחת לכמה שנים , "דור חדש" של מוצר צבאי מרכזי המתבסס על הפיתוחים בתחומים רבים ומגוונים של מדע וטכנולוגיה — כדוגמת התשלובת התעשייתית צבאית של ארצות הברית , היכולה להתמודד עם פיתוח דורות רצופים של מטוסים וטילים , או התשלובת היפאנית , המסוגלת לפתח דורות רצופים של מחשבים ורובוטים תעשייתיים . אין זה סוד שמוצרים יוקרתיים ביותר של התשלובת שלנו מקורם בתכנון של מוצרים דומים בארצות אחרות , כצרפת או ארצות הברית ; המימון של חלק ניכר מן הפרוייקטים הוא בעיקרו אמריקאי ; הייצור מתמקד רק בחלק מן המרכיבים בעוד מרכיבים אחריםבדרך כלל החיוניים ביותר , כגון המנועים — נרכשים בארצות הברית או באירופה ; והשיווק תלוי במידה רבה בשותפות עסקית עם קונצרנים זרים גדולים ו / או בהרשאה מדינית של ממשלת ארצות הברית . ולא רק זאת : רבות מן החברות הישראליות העוסקות בייצור טכנולוגי מתוחכם מצויות בשליטה חלקית או מלאה של קונצרנים זרים — אם בדרך של בעלות מלאה או חלקית , אם בדרך של הסכמי ידע , אם בדרך של מימון , אם בדרך של הרשאה לייצור מקומי של מוצר זר ואם בדרך של שליטה על השיווק של המוצר הסופי . ומעבר לכך — חלק ניכר מתקציבי המחקר והפיתוח של הקהיליה המדעית הישראלית מקורם בממשלה האמריקאית ובקרנות מחקר אמריקאיות , וחלק ניכר מחבריה של קהיליה זו גם רוכשים את השכלתם , עורכים את השתלמויותיהם ומפרסמים את מחקריהם בארצות הברית .
|
|