|
|
עמוד:346
הישראלית . הערותיו המאלפות הכריחו אותי להתמודד מחדש עם חלקים מן התיאוריה וניסוח הסיפור . מאליו יובן שאחריות לכלל הדברים המופיעים במאמר הם עליי ועל צווארי בלבד . ו . השימוש במושג "המדינה הישראלית" נעוץ בהמשגה התיאורטית של המדינה כשחקן אוטונומי כלפי פנים וחוץ כאחד . כך , למשל , גבולות השליטה של '' המדינה הישראלית '' יכולים להשתרע גם מחוץ לגבולותיה הרשמיים של "מדינת ישראל , " כגון בשטחים שלא סופחו למדינה , או ב"רצועת הביטחון" שבדרום לבנון , ששטחה ואוכלוסייתה מוחזקים בשליטה ישראלית באמצעות תערובת של שליטה כוחנית ( חיילי הצבא הישראלי ומיליציה של שכירי חרב ) וטובות הנאה כלכליות . את האב המייסד של גישה זו ניתן לראות במקס ובר ( ר' . ( Weber , 1964 בין ממשיכיו כיום בעניין זה ; Nettl ( 1968 ); Alford ( 1975 ); Krasner ( 1984 ); Evans , Rueschmeyer and Skocpol ( 1985 ); Migdal ( 1988 ); ו . Birnbaum ( 1968 ) בשיח הסוציולוגי העכשווי המדינה מעומתת מול הגדרה יותר מצמצמת , אך יותר בעייתית , של החברה — זו של "החברה האזרחית" . ( civil society ) מחמת הסיבוך התיאורטי והאמפירי הכרוך במושג זה ( על כך ר' למשל , , ( Seligman , 1992 בעיקר כהקשר הישראלי , בחרתי בשלב זה לא להזדקק לגישה זו . . 2 במושגי האידיאולוגיה הציונית ''— עלייה , '' מושג השאול , כמו חלק ניכר מביטוייה וסמליה של הציונות , מן הדת היהודית . . 3 במקור הכוונה היתה לכלול בתוך שטחה של המדינה הקולוניאלית הבריטית חלקים ניכרים המהווים כיום את המדינה ההאשמית הירדנית . חלק זה הוצא מתחום שליטת המדינה המנדטורית בשל המחוייבות הבריטית לנסיך עבדאללה , והקמת האמירות של עבר היררן ב . 1922 . 4 "כית לאומי" היה מושג פוליטי מעורפל במתכוון למדינה ריבונית יהודית בעתיד בלתי מוגדר . הטישטוש נועד להתגבר על ההתנגדויות בבריטניה ובעיקר על התנגדות הערבים . . 5 מבחינה זו , ספרו האוטוביוגרפי של דן הורוביץ , ( 1993 ) מהווה מסמך נדיר ועדות מכלי ראשון של סוציולוג חד עין אשר גדל והתחנך בתוך אוליגרכיה זו , והיה בה משתתף וצופה מבפנים ומבחוץ . . 6 אומנם ב"פרשת לבון , " שצצה בעקבות ה"עסק הביש" ( של הסתבכות אנשי מודיעין ישראליים בנםיונות פרובוקציה במצרים במטרה לסבכה עם מדינות המערב ) היו מעורבים היבטים אישיים ומוסריים רבים וסבוכים , אך לצרכינו די אם נזכור , שמצד אחד ניצבו אנשי המפלגה וההסתדרות , שייצגו בעיקר את האינטרסים של המנגנונים , ומצד שני ניצבו אנשים שביססו את מעמדם על מערכת הבטחון , שייצגו אינטרסים מדינתיים . התוצאה , כלומר פרישת בן גוריון ו"צעירי מפא"י , " בישרה בעיקר את ניצחונה — הזמני —של המפלגה על המדינה ( גרינברג , . ( 94-95 : 1993 . 7 סך כל הקולות שניתנו לגוש מפלגות ה"ימין" בבחירות 1992 עלה במקצת על סך כל הקולות שניתנו לגוש ה"שמאל , " אולם לנוכח הפיצול הרב והעלאת אחוז החסימה הלכו קולות כשרים רבים של ה"ימין" לאיבוד . גורם נוסף שהתערב בבחירות 1992 והיטה את הכף לטובת העבודה היו המהגרים החדשים מרוסיה , אשר הבינו כי מתן הערבויות להלוואות מארה"ב לצורך קליטתם מותנה בהחלפת השלטון , או בשינוי מדיניות ישראל בנושאי הסכסוך ותהליך השלום . . 8 למשל , הקישור שנוצר והתמסד בין אנשי צבא לשעבר , אנשי מודיעין , צבאי ואזרחי , מזרחנים אקדמיים , וכל מה שנוצר תחת המטריה של "לימודים אסטרטגיים" , ( Strategic Studies ) הזוכה במונופולין על יצירת תמונת המציאות הפוליטית אסטרטגית ופרשנותה , והמייצג את התת תרבות המדינתית בטחוניסטית ומשרת אותה בהתמודדותה עם התת תרבות הפרימורדיאלית אתנוצנטרית . . 9 תביעות אלו נוטות עתה להתעטף בגלימה של "פרגמאטיזם מדינתי , " המעוגן בשיח על "הבטחון הלאומי . " אולם גם שיח זה מקורו בחרדות קיומיות שטופחו היטב באמצעות מיתוסים לאומיים . . 10 חישוב מאזן רווח הפסד '' סביר '' הינו חלק מהבניית המציאות החברתית . בממשלה שקמה בעקבות בחירות 1992 מיוצגות למעשה כל שלושת תרבויות המשנה . מר"צ הינה התגלמות תרבות ה"שלום ; " ש"ס — למרות מתינות חלק מראשיה — מייצגת במידה מרובה קהל בוחרים בעל אורינטאציות פרימורריאליות ו"ימניות . " ההגיון ה"מדינתי" בא לידי ביטוי בדימויו של ראש הממשלה וקבוצות שמסביבו , כגון '' הזרם המרכזי" במפלגת העבודה ושדולות "בטחוניסטיות" למיניהן . . 11 כגון הנימוק שמדינה לא דמוקרטית אינה מושכת הגירה , או לא תזכה לתמיכה אמריקנית , או שהמוסריות היא הבסיס למוטיבציה של אזרחיה וללגיטימציה פנימית וחיצונית כאחת לעצם קיום המדינה .
|
|