|
|
עמוד:342
שנוצר הוא מערכת שבה פועלים על המדינה לחצים משלושה כיוונים שונים . מתוכה עצמה — האוריינטאציה המדינתית בטחוניסטית ; ומתוך החברה שתי האוריינטאציות הזהותיות המנוגדות — מחד היהודית פרימורדיאלית , ומאידך האזרחית אוניברסאליסטית . המימד הטריטוריאלי והמאבקים על המיקום בקולקטיב התנועה הציונית הצליחה להקים את היישות הפוליטית היהודית רק בחלק מהטריטוריה הנכספת של "ציון , " למעשה בשוליה בלבד , דהיינו בעיקר בשפלת החוף . מחמת המבנה של החברה הפלסטינית המקומית וההתפרשות שלה בשטח Kimmerling and ) , ( 1993 , Migdal לא הצליחו המהגרים היהודים לחדור אל אזורי ההר המרכזיים ( להוציא חלק מאיזור ירושלים גוש עציון , ( שהיוו את הטריטוריה ההיסטורית והמיתית של ממלכות " יהודה" ו"ישראל . " גם כינון המדינה הישראלית לצד הטריטוריות המקודשות , ולא בתוכן , סייע למערכת הסוציופוליטית בהבניית חברה חילונית ושמירת האוטונומיה של המדינה מלחצי קבוצות בעלות אוריינטאציה דתית לאומית מובהקת . עם כיבוש הגדה המערבית , והפיכתה ל"יהודה ושומרון , " נשתנה מצב זה . המפגש בין "קודש" ל"חול , " העניק יתרון לקבוצות שיכלו לתרגם את האוריינטאציה הדתית שלהן לאוריינטאציה לאומית המבוססת על יסודות סלקטיביים מתוך הדת היהודית . כך , קבוצות אליטה דתיות , שהיו ממוקמות קודם לכן בפריפריה הפוליטית , החלו לנוע בתוך המערכת לכיוון המרכז הסמלי , תוך צבירת עוצמה פוליטית . בו זמנית , החלה לנוע באותו כיוון תנועת החרות , שהשכילה לנצל את הנטייה הפרימורדיאלית של קבוצות מסורתיות ודתיות , ולשלב אותה עם המחאה שעל רקע עדתי . אל עבר המרכז הסמלי ומקורות העוצמה הפוליטית הלכו והתקרבו , אם כן , קבוצות שהמכנה המשותף שלהן היה השוליות שלהן ב"משטר הישן" בעל החזות החילונית , סוציאליסטית ( מדינת רווחה , ( ואזרחנית . ( Civic ) קואליציה חדשה זו , שביקשה להגביר את משקל הגורמים הדתיים פרימורדיאליים בהגדרת הזהות של המדינה לא היתה , כאמור , תולדה של עימותים תרבותיים בלבד , אלא אף תולדה של מאבקים ריבודיים , אתניים ופוליטיים . המגמה להפיכתה של "מדינת ישראל" ל"ארץ ישראל , " לא רק שהפכה את מדינת הלאום למדינה קהילתית , אלא אף שינתה את יחסי העוצמה בתוך הקהילה היהודית עצמה . המדינה יצרה ברית עם רבדים חדשים ועם תת תרבויות חדשות אשר מחייבים אותה להנציח את המצב המעיךקולוניאלי , אף אם הוא מוגדר כ"זמני" ( מעין זמניות קבועה . ( המדינה מעדיפה לשלוט על השטחים הכבושים אך מבלי לספח אותם , משתי סיבות . ראשית , כדי שתוכל להימנע מהענקת זכויות אזרחיות לתושבים הפלסטינים תוך הפגנת חזות דמוקרטית למשטר בתוכה , גם אם זוהי דמוקרטיה ליהודים בלבד . שנית , כדי שתוכל להמשיך ולקיים מצב שהוא בעליל דו לאומי , תוך שמירת זהותה כמדינת לאום יהודית . הכיבוש הצבאי איפשר למדינה לפקח על קרקעות השטחים , על מקורות המים בהם , על התפתחות ההתיישבות בהם " ) התנחלות , " על פי ההמשגה החדשה , השאולה מכיבוש הארץ התנ"כי , ( על כוח העבודה הזול שזרם מהם , ועל התוצר הישראלי שזרם אליהם . בכל התחומים ניתנת כמובן עדיפות מוחלטת לאינטרסים של הקהילה היהודית . כל זאת , כאשר לפחות עד לסוף , 1987 ערב פרוץ המרי הפלסטיני —האינתיפאדה —ההכנסה למדינה ולחברתה היהודית שבתוכה , שנבעה מן המצב הדו לאומי ( על פי כל האינדיקטורים הניתנים למדידה ) היתה גבוהה יותר מעלות אחזקת השטחים . מאזן זה
|
|