|
|
עמוד:335
העבודה היצרנית במרכז ההוויה החברתית , הקמת כוח צבאי חזק ויעיל וניהול מוצלח של הקונפליקט הלאומי והמלחמות , וטיפוח דמות אדם עברי חדש —החלוץ והצבר . לדימויי הצלחות אלו התווסף אף הדימוי של הצלחה חסרת תקדים בקליטת הגל הגדול של מהגרים בשנות החמישים , וזאת מבלי שינוי קווי המתאר ומבנה העוצמה המקוריים של החברה היישובית , שהוצגה כחברה כמעט מושלמת nmnn . ( Kimmerling , 1983 b ) המובנת מאליה היתה כי הערכים של האליטה השלטת הם ערכים ישראליים כלליים אשר חייבים להתקבל ללא עירעור גם על קבוצות אחרות בחברה , אף אם היו מרוחקות ממוקדי העוצמה , וגם אם כללי המשחק שקבעה האליטה לא בהכרח פעלו לטובתן ( סבירסקי , . ( 198 1 לפיכך קבוצות פריפריאליות רבות נדרשו להתאים את עצמן למודל התרבותי ולמשטר הפוליטי שכוננה האליטה . ביניהן היו קבוצת העילית הספרדית מן היישוב הישן , אנשי המושבות והבורגנות העירונית , ויוצאי ארצות שונות , בין אם ארצות מרכז ומערב אירופה , ובין אם ארצות האיסלאם , כגון התימנים , ולבסוף גם המהגרים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה . מייד עם כינונה העבירה המדינה הישראלית את מרבית נושאי התפקידים הבכירים בהנהלת הסוכנות לתפקידי הנהגה במדינה , ומצד שני הפרידה בין המדינה והסוכנות . בחוק המעמד קבעה המדינה לסוכנות תפקידים מוגדרים , מתוחמים — ושוליים . בכך הובטחה כבר בשלב הראשון האוטונומיה של המדינה מן התנועה הציונית העולמית ומיהדות העולם . מורכבת יותר היתה האסטרטגיה של המדינה להשגת אוטונומיה מן המוסדות והתת תרבות של ההסתדרות ושאר אירגוני תנועת הפועלים . לצורך זה טבע בן גוריון את מושג ה"ממלכתיות" כסמל וכיעד לביצוע . פירושה של הממלכתיות היה העברת השליטה על מוסדות מפתח מקבוצות פרטיקולאריסטיות אל המדינה . במסגרת זו פורקו האירגונים המחתרתיים מפלגתיים של תקופת היישוב , לשכות העבודה הופקדו בידי המדינה , החזקה על קרקעות הערבים הניפקדים ( ולעתים גם הנוכחים ) נתפסה בידי הממשלה , ( Kimmerling , 1983 a ) הולאמה מערכת החינוך , והושג מונופול מדינתי על ויסות וחלוקת המשאבים שזרמו מן החוץ ( סיוע יהדות העולם , הפיצויים מגרמניה ומאוחר יותר סיוע ממשלת ארה"ב . ( אך בהתחלת התהליך עדיין לא היה ברור מי ישלוט במי : האם מפא"י ( הדומינאנטית בהסתדרות ) תמשיך לשלוט בחברה באמצעות הזרוע החדשה רבת העוצמה שנוצרה — המדינה ; או האם , להיפך , מפא"י —ותנועת הפועלים בכללה —תהיה לזרוע מבצעת לא פורמאלית של המדינה ? המאבק בין המדינה למפלגה על השליטה בחברה לא הוכרע באורח חד משמעי בשנות החמישים . הקושי נבע בעיקר משלוש סיבות : ( 1 ) היתה חפיפה אישית רבה בין ממלאי התפקידים המרכזיים במדינה וממלאי התפקידים המרכזיים במפלגה ; ( 2 ) טרם נוצרו השכבות שהיו תלויות במדינה כלבד ; ( 3 ) המדינה עצמה לא יכלה לוותר על מנגנוני השליטה , הבקרה והגיוס ב"שטח , " שהמפלגה וההסתדרות היו מצויירות בהם ( גרינברג , , ( 1993 זאת בעיקר לנוכח גלי ההגירה הגדולים שהרכב אוכלוסייתן היה שונה כל כך מהרכב האוכלוסיה בתקופת היישוב . בשל כך אפשר לתאר את תוצאת המאמץ הממלכתי בשלבו הראשון יותר בסימביוזה בין המדינה למפלגה מאשר בהפרדה ביניהן , או השתלטות בלעדית של המדינה על החברה . שיתוף הפעולה בין מנגנוני המדינה , הסוכנות היהודית והמפלגה הבטיח כי למרות השינויים הדמוגרפיים והתרבותיים , השינוי בגבולות האתניים לאומיים של הקולקטיב , והשינוי במבנה האינטרסים שנוצרו עם כינונה של המדינה , ניתן יהיה לשמר את צביונה של המדינה
|
|