|
|
עמוד:330
אחרת , על אתנוצנטריות , שעומקה משתנה בזמן ובהתאם לצביון הקבוצות השונות בה . הרציונאליות הפנימית של חברה היא , במונחים ובריאניים , רציונאלית מהותית , דהיינו כזו המכוונת לערכים מוחלטים . בעוד ש"חברות" ( Membership ) במדינה מוגדרת בדייקנות בסטטוס פורמאלי המוגדר בתעודת והות או דרכון ( ממוספרים , ( הרי החברות בחברה אינה מוגדרת באופן פורמאלי , ותלויה בהשתייכות פרימורדיאלית ( ראשוניתמשפחתית , שבטית וכיו"ב ) ודיפוזית ( המקיפה את האישיות כולה ואינה תלויה בדבר . ( מסיבות אלה של ראשוניות וכוליות הגבול הזהותי של חברה קשה יותר לחצייה , אפילו באמצעות נשואין בין אתניים , או המרת דת , וכדומה , מאשר הגבול המדינתי , שאותו ניתן לחצות תוך מילוי תנאים ( וטפסים ) מסויימים באופן מלא או חלקי " ) תושבות , " " נתינות , " "אזרחות" וכיו"ב . ( כאשר חברה מוגדרת במושגים פוליטיים , היא נוטה להתעטף בזהות לאומית . אך יחד עם זאת , כל חברה מפוצלת לתת תרבויות ותת זהויות ממוסדות ומאורגנות , אשר מחולקות בתוכן לקבוצות משנה כגון קבוצות מעמדיות , אתניות , אידיאולוגיות , וכיו"ב , החוצות אלו את אלו . החברה נוטה לפעול על פי נורמות וערכים שאינם מקובצים באופן פורמאלי , ואכיפתן נעשית באמצעות פיקוח חברתי , לעתים סמוי מן העין , בעוד שהמדינה נוטה לפעול באופן ביורוקרטי וליגאליסטי ( גם כאשר מדינה חורגת מכלליה היא , הריהי תנסה להתבסס עליהם , ( ועל פי חוקים וצווים כתובים המעניקים לה חזות של לגיטימיות . כך , למשל , חוקי הגזע הנאציים נוסחו בלשון ליגאליסטית , זכו למעטה "מדעי , " ושימשו למתן לגיטימציה של המדינה הגרמנית למשטר הנאצי . כך גם כל משטר כיבוש , מנסה להנהיג "חוקים" מעין ליגאליים , כדי ליצור חזות לגיטימית כלשהי לקיומו ולדרך פעולתו . המדינות הנוטות לחפיפה בינן לבין חברתן , והמאמצות לפחות חלקית את הרציונאל , את הזהות ואת הערכים של החברה , תוך טישטוש הגבולות והזהות שבין החברה למדינה — מקבלות את התווית ה"לאומית , " היינו הן נחשבות כמדינות לאום . ככל שהחפיפה בין מדינה לחברה —לפחות במושגים של גבולות חברתיים —רבה יותר , כך הולמת יותר ההגדרה מדינת לאום 7 / 7 * . ( Giddens , 1985 ) עם זאת , המדינה כמוסד , לעולם תנסה לשמור על האוטונומיה של המנגנונים והמטרות הנפרדות שלה , גם במדינות לאום . מדינות כגון שוויץ או בלגיה של היום , הכוללות בתוכן תרבויות אחדות , בעלות זהויות פוליטיות נפרדות , אך המוגדרות ברמה הסמלית פחות או יותר כ"שוות " והמעניקות לגיטימציה לשונות זו בתוך המדינה , הן מדינות רב לאומיות , או , על כל פנים , אינן בחזקת מדינות לאום . מדינת הלאום היא עצמה , כמובן מעין טיפוס אידיאלי , כיוון שבמציאות יש מעט מאוד מדינות שגבולות האזרחות שלהן חופפים את גבולות החברה שבתוכן . מכאן , שבמציאות ההפרדה בפועל בין "מדינה" ל"חברה" היא מטושטשת , ואחד מן המשתנים הנחקרים היא עצם ההפרדה הזו ומידת טישטוש הגבולין שבין " מדינה" ל"חברה . " מכאן גם קיום של "שטחי הפקר" בין מדינה לחברה , ויכולתן של קטיגוריות חברתיות לנוע בשטח זה שבין השתיים . למשל , מפלגות פוליטיות , קומפלקסים כלכליים ואפילו מעמדות חברתיים , יכולים להוות חלק מן "האיזור המדינתי , " להיות בנויים ונתמכים על ידי המדינה ולהיות בעלי ברית שלה בעימותה מול החברה . אולם אלה אינם מרכיבים הכרחיים , לא בהגדרת המדינה ולא בהמשגתה התיאורטית , ואף לא בתיפעולה של המדינה בפועל . במקרה הנידון כאן , ניווכח כיצד קטיגוריות חברתיות ומוסדות שונים משנים את
|
|