|
|
עמוד:305
שנגרמו מהשקעה ממשלתית ומוניציפאלית נמוכה בבריאות , חינוך , שיכון וכיו"ב ( סבירסקי , ; 198 1 חביב , ; 1972 רוטר ושמאי , . ( 1971 תנאי שוק נוחים למעבידים ולהסתדרות , אשר מתוך כפיפות מפלגתית מוחלטת למדיניות הממשלתית תמכה במעבידים ( כולל הממשלה ועצמה , ( תרמו לשיגשוגן של שיטות ניצול מגוונות למדי . הפועלים רובם לא היו מוגנים בפיצויי פיטורים ולא יכלו להנות מזכות השביתה וההגנה של כספי קרנות השביתה . רוב השביתות הוגדרו על ידי ההסתדרות בשביתות "פראיות" והסתיימו בדרך כלל בכישלון . הנהגת ההסתדרות נהגה בדרך כלל כלפי הפועלים כ"צד השני , " והפוליטיקה הזאת גם התאפשרה על ידי—וגם עודדה עוד יותר את—ריכוז הסמכויות והשימוש המוגבר במניפולציות מנגנוניות , כגון שליטה מרכזית בלעדית על קרן השביתה , מינוי מלמעלה של נושאי המישרות האיגודיות והפיכת האיגודים המקצועיים לפיקציה , שליטה אוליגארכית במועצות הפועלים , מונופול מפלגתי על רוב ההנהלות הכלכליות והמישרות הגבוהות , ושימוש בכוחה של ההסתדרות כמעביד לסילוק מנהיגים מקומיים רדיקאליים או לקנייתם , ועוד . רמת החיים של הפועלים ירדה באופן יחסי לגידול האפשרויות במשק הישראלי בכלל ולעליית אפשרויותיהם של מתפרנסים אחרים . אין זה בא לומר שמצבם היומיומי לא השתפר ( רוטר ושמאי , . ( 1971 מ 1958 ואילך ירד מאוד שיעור האבטלה , ניכרה התחלת הרכישה העממית של מוצרי חשמל ביתיים , מקררים , רדיו וכיו"ב ; אצל האחרים היתה תזוזה לדירות מרווחות יותר , טלפונים וגם מכוניות . רבים הסתייעו בהצטברות כספי פיצויים שניזקפו לרשותם . במערך המתהווה הזה של רמות חיים וסממנים מעמדיים מוקמו והוגדרו מחדש גם יוצאי ארצות צפון אפריקה והמזרח , או העדות . בחיי היום יום , בעיתונות וגם בספרות המקצועית השתלטה הנטייה לדון במצבים וביחסים מעמדיים במונחים עדתיים . התייחסו , ומתייחסים , ל"פער עדתי" ונתנו למאפיינים כגון משפחות גדולות , השכלה נמוכה , רקע כלכלי מקצועי מסויים וכיו"ב , משקל סיבתי מכריע במצבים אלה ( חנוך , . ( 196 1 ייתכן שהמושג "פער עדתי" הסב את תשומת הלב להיבטים אקולטורטיביים , תרבותיים ומנהגיים שבלטו בהוויית החיים ובהסתגלות של עולים יהודים לא אירופים לישראל , אך בו בזמן הוא הרחיק את תשומת הלב מתנאים ותהליכים מרכזיים ומשותפים של ההוויה החברתית . "החצי התחתון" וה"חצי העליון" לא הופרדו ב"פער עדתי , " אלא חוברו יחד במצב מעמדי , שהיחסים והתנאים הכלכליים מדיניים שאיפיינו אותו מסבירים את מצב שני החלקים בו . נוסף לכך ניתן ללמוד מנתוני המצב המעמדי שגם החצי התחתון היה הטרוגני . נכללו בו יוצאי ארצות ערב שונות ולא רק הם , גם פועלים אחרים , אשכנזים , ערבים , חברי קיבוצים וחברי מושבים ועוד . בעיות הקיום והתעסוקה של נשים צעירות , 2 נ נוער וזקנים בעבודות נמוכות שכר היו אולי הטיפוסיות ביותר למצב המעמדי הזה . נכון שמעבידים לא היו בחצי התחתון ומעט מזרחים היו במעמד הבינוני . בשנים שלפני מלחמת 67 נטלו רוב הקבוצות העדתיות המזרחיות חלק מזערי בעסקים כמעבידים , ובפרופסיות כעצמאים , וכן הם נעדרו מהדרגים המינהליים הבינוניים ומעלה של הממסדים השונים . כחלק ממעמד הפועלים ירד חלקם היחסי באמצעים ובאפשרויות שנוצרו וחולקו — במערכת הכלכלית מדינית . הניצול המעמדי בנוי בתוך חוקי המערכת הממלכתית , כולל אופני הצדקתו הרעיוניים , וההגנה המשפטית משטרתית עליו בשם הבטחון והעצמאות הכלכלית , החוק והסדר וכיו"ב . הערבים היו בכל מקרה תחת ממשל צבאי . אי לכך הגיעו קבוצות רכות מאוד מתוך "החצי התחתון" באיחור רב מאוד לשיפור
|
|