|
|
עמוד:298
כוחה המרכזי של המדינה ושל הביורוקרטיה המדינתית . שלא כמו מדינות בחברות קפיטאליסטיות , או , מאידך , בחברות מתפתחות , נשען כוח המדינה בישראל על שליטה בשני סקטורים מפותחים יחסית : הסקטור הקואזי סוציאליסטי לשעבר והסקטור הציבורי ממשלתי . צירופם נתן בידי הממשלה , ובעיקר בידי מפלגת העבודה ( מפא "י , ( ריבוד של כוח ואמצעים בכל התחומים של הכלכלה המדינית וביחס לכל הקבוצות בה ( באמצע שנות החמישים היו תלויים בה כ 509 ' 0 מהמפרנסים במשק , וכ 60 % מהשכירים . ( שלל המלחמה הראשונה , ובעיקר האדמה המולאמת , חיזק את הבסיס הראשוני הזה , ונתן בידי מפלגת השלטון ומנהיגותה אמצעי להתנער ממחוייבותה לסוציאליזם , תוך העדפת משק מפוקח על ידי ביורוקרטיה ממשלתית חזקה ( ממלכתיות . ( זה היה בסיס השליטה הריכוזית , וההזדקקות לקואליציות פרלמנטאריות לא פגעה בו . סיוע החוץ הוא מהצלחותיה הגדולות של הממלכתיות . סיוע החוץ . מ 1953 ואילך הפך סיוע החוץ למרכיב קבוע וכבד משקל בתוצר הלאומי הגולמי ( לא למטה מ 14 % מהתל"ג בין 1953 ו . ( 1967 לא פחות יוצא דופן הוא ש 75 % -80 % מהסיוע שהגיע למדינה מדי שנה בשנה ניתן בתנאי מענק , וגם הייתרה לרוב לא בתנאי שוק רגילים . הסיוע ניתן על ידי גופים מוסדיים וממשלות והועבר למוסדות ציבור ולממשלה . סיוע החוץ איפשר קיום רמה גבוהה מאוד של יוזמה ממשלתית בפיתוח תשתית בכל ענפי המשק , חקלאות , תחבורה , בנייה , ושירותים , השקעה במפעלים , סיוע שוטף לפעילות הכלכלית במשק הפרטי , הרחבת שירותים ציבוריים ברמה דומה יחסית למדינות סעד או רווחה מודרניות . סיוע החוץ הממושך והרב צדדי היווה תנאי חיובי ביותר לטיפוח בו זמני ( במדיניות ובאמצעים ) של יוזמה ממשלתית מקפת ומגוונת , הכוללת השקעות ממשלתיות גבוהות בחימוש ובפיתוח . לצד היוזמה הממשלתית ועימה התפתח ועלה מעמד בינוני מצליח . הנצחונות הצבאיים היוו גורם משיכה לסיוע . השקעה במדיניות של כוח , היינו במיליטריזם . הוצאות בטחון בשיעור גבוה , ההולך ועולה ממלחמה למלחמה , הפכו למרכיב יסודי של הממלכתיות . עד 1956 היו הוצאות הבטחון בשיעור ממוצע שנתי של 7 % מהתל"ג , ב 1956 הן עלו ל 14 % מהתל"ג , ובין 56 ל 67 הן הגיעו ל 0 יל . 10 אחרי 1967 עלו הוצאות הבטחון אל מעל ל 20 % מהתל"ג . ההערכות הצבאית והאופציה של מלחמה נתנו תוקף למדיניות הכוח . זו כללה , כזכור , את מדיניות האי שבות של הפליטים הערבים , אינקורפורציה של אדמה ורכוש ערבי אחר על ידי המרינה , והרחבת הגבולות הטריטוריאליים . עם גידול הוצאות הבטחון שהיו בשליטתה המלאה של הממשלה נתקשרו לתחום הבטחוני קבוצות מישרתיות , כלכליות וקבלניות , יצרנים , ספקי שירותים , בעלי מקצוע ודומיהם . בשל תכיפות התרחשותה היתה המלחמה למעין אורח חיים , הכולל תקופות ביניים שקטות , אירועי גבול הקרובים למלחמה , והשקעה במעבר משקי וחברתי מהיר בין מצב רגיעה ומלחמה . הקונסטרקט הוא מודל של תנאי המינימום של הלאומיות המיליטריסטית בישראל : מדינה ריכוזית , סיוע חוץ , והשקעה במדיניות של כוח . קיום התנאים האלה והשינויים בזמן ובמגמה ( אסקלציה וכוי ) ניתנים למדידה . פאקטורים אלה מספקים גם מפתח לדינמיקה של המאבק החברתי . במקרה ההיסטורי שלפנינו קשורות שלושת צלעות התבנית הדדית , ולמעשה מופיעות כבלתי נפרדות . אין למצוא לאורך זמן את האחת בלי האחרות . אנו רואים אותן כגורמים סיבתיים מרכזיים בכל המישורים של הכלכלה המדינית הישראלית : במהלך השינויים ביחסי הכוחות המעמדיים , בהתהוות קבוצות כוח חדשות , במפלת השמאל ובעליית הימין . בעבודתנו זאת נוכחנו כי שלושת מרכיבי התבנית הללו
|
|