חברה במלחמה: הסבסוך הלאומי והמבנה החברתי

עמוד:258

שינוי חשוב מאוד במצב הסכסוך , הנובע מהפיכתה של ישראל לבעלת ברית של ארה"ב אחרי , 1967 היה היכולת של ישראל להחזיק וליישב טריטוריות נוספות שנכבשו במלחמה . מבחינה זו היתה מלחמת 1967 נקודת מפנה . ישראל תפסה טריטוריות שלא היו חלק מפלסטינה המנדטורית , והורשתה להחזיק בהן . מצב זה יכול היה להתמשך רק על בסיס גיבוי של ארה"ב . משמעות מצב זה היא הסלמה מסכסוך בתוך גבולות פלסטינה המנדטורית לסכסוך אזורי המאיים על הסטאטוס קוו ועל השלמות של המדינות הערביות הסובבות . הסלמה זו בלטה שוב במלחמות 1978 ו 1982 בלבנון . הרחבת זירת המלחמה דחפה כמה מדינות ערביות לקליינטליות אצל ברה"מ . הגיבוי והתמיכה של ארה"ב גרמו גם לשינוי בגילויים הלא צבאיים של הסכסוך . המסע הדיפלומטי נגד ישראל בארגונים בינלאומיים הוכשל באמצעות הווטו האמריקני וגיוס בעלות הברית המערביות . החרם הכלכלי הפך לבלתי יעיל משום שארה"ב התנגדה לו ותמכה כהפרתו על ידי אחרים . השלב הבין מעצמתי גרם גם לחידוש בולטות המרכיב הפלסטיני בסכסוך , שבשלב הקודם נבלע , כאמור , על ידי המדינות הערביות . הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ורצועת עזה , דחף להתנגדות עממית פלסטינית , שבמהלכה עלה אירגון השיחרור הפלסטיני ( אש"ף , ( שנוסד ב , 1964 לעמדת הנהגה . ניסיונות ערביים לסלק את ישראל מטריטוריות שנכבשו ב 1967 הביאו למלחמת התשה ולפעולות גרילה , שבמהלכם הגבירה ברה"מ את מעורבותה . כישלון נסיונות אלה להשיג נסיגה ישראלית פילג את מדינות העימות : מצרים הגיעה למסקנה שרק על ידי ברית מחודשת דווקא עם המעצמה התומכת בישראל , ארה"ב , יש לה סיכוי לחלץ את השטחים הכבושים מידי ישראל . משום כך ציננה מצרים את בריתה עם ברה"מ , ואחרי מלחמת 1973 החלה לקיים עם ישראל משא ומתן שנערך תחת כנפיה של ארה"ב , ושנחתם לבסוף כהסכם קמפ דיוויד ב . 1979 סוריה , לעומת זאת , התמידה בגישה הצבאית לפתרון והעמיקה את תלותה הקליינטלית בברה"מ . כל עוד המעצמות התחרו זו בזו , וכל עוד מדינות העימות העיקריות היו מפולגות , ניתן היה להמנע מהסכם שלום כולל . גם את יחסי ברה"מ — אש"ף צריך להבין בקונטקסט של המאבק הבין מעצמתי . כיוון שעוצמת הסכסוך בין ישראל לפלסטינים היא הגבוהה ביותר והשגת הסכם ביניהם קשה ביותר — אש"ף שימש עבור ברה"מ כמחסום נגד הסכם אזורי בחסות ארה"ב והשתררות הגמוניה אמריקנית . מצד שני , תמיכת ברה"מ באש"ף היא מן הגורמים המסבירים את מעמדו באיזור ובעולם . אש"ף היה לציר מרכזי של " חזית הסירוב , " והוא טופח על ידי ברה"מ כנגד נטיות פייסניות בקרב מדינות ערב ( אוחנה ויודפת , , 1985 בעיקר עמ' . ( 171-212 המלחמות של ישראל נגד אש"ף בלבנון ב 1978 וב 1982 הן תוצאה של תפקיד החסימה שאש"ף מילא ושל האוטונומיה הגוברת שלו שהטרידה את ישראל . התוצאה הישירה של מלחמת ישראל נגד אש"ף בלבנון היתה קיצוץ האוטונומיה הגוברת של המרכיב הפלסטיני בסכסוך , והכפפתו מחדש למדינות ערב . הנושא העיקרי בסדר היום של אש"ף מאז הוא שימור האחדות הפנימית של האירגון אשר אגפיו השונים מסוכסכים ביניהם ונקרעים מעליו על ידי פונדקיהם הערבים . שימור אחדות זו הוא הישגו העיקרי של אש"ף בעשור האחרון .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר