לדובב את השתיקות: ייצוג האשה והמזרח בקולנוע הישראלי

עמוד:245

לדובב את השתיקות : ייצוג האשה והמזרח בקולנוע הישראלי אלה שוחט הקולנוע הישראלי משקף את מיתוס השוויון כפי שהוא טופח על ידי השיח ( discourse ) הציוני . במסגרתו של שיח זה , הפמיניזם נדחק לשוליים . תעשיית הקולנוע , לא זו בלבד שהיא נשלטה על ידי גברים , אלא שהיא גם קידמה עניינים גבריים , בהתייחסה אל נושאי נשים רק במידה שהם היו רלוואנטיים לרטוריקה הלאומנית . אי אפשר , למעשה , לדבר על שיח פמיניסטי אלטרנטיבי בתרבות הישראלית , לא רק בגלל המיליטריזם שלה אלא גם בגלל מורשת האתוס של הצבר הלאומן : הצבר המיתולוגי , אב הטיפוס של היהודי החדש ההולך ומתעצב בארץ ישראל , היווה את האנטיתיזה הגברית לתדמית ( הציונית ) של היהודי הגלותי ה"נשי . " הצבר נוצר על ידי דור המהגרים החלוצים , שראו בילדיהם את התיקווה להצלת היהודים , וכתוצאה מכך האצילו על בניהם את המעמד הגאה של מעין אריסטוקרטיה מוסרית . במעין היפוך אדיפליסטי , הצבר נולד לתוך חלל שבו הבן היה הדמות האידיאלית — ולא האב . נקודת המוצא של הנראטיבים העבריים היתה , על כן , העדרו של האב הגלותי . הגיבורים ( לגיבורות לא היה כמעט מקום ) קולסו כילדים נצחיים חסרי הורים , שכאילו נולדו יש מאין . הורים ציוניים חינכו את ילדיהם לראות את עצמם כאסופים היסטוריים הראויים להורים אצילים יותר , רומאנטיים יותר , חזקים יותר . הצבר המיתולוגי , שהוצג — בלשון המשקפת את ההבדלים הבין מיניים בחברה — כמצילו הגברי של היהודי הגלותי , סימל גם את הריסתה של הישות היהודית הגלותית . הגיבור הצבר הוצג כמאופיין על ידי אותן תכונות לאומניות עצמן שעמדו מאחורי דיכוי היהודים בגלות—בריא , שזוף , לעתים קרובות בלונדיני בעל עיניים כחולות , נקי לכאורה מכל תסביכי הנחיתות ה"יהודיים , " מעין יציר הטבע , בוטח בעצמו , גא ועז נפש . למרבה האירוניה , תפיסה זו הושפעה לא מעט מגוסטב וינקן ו"תרבות הנוער" האופנתית של גרמניה של תחילת המאה , ובייחוד מתנועת הנוער הגרמנית , הוונדרפוגל ( אילון , . ( 1981 הסטריאוטיפ הציוני של היהודי הגלותי כקורבן סביל ושל הצבר כגואל פעיל , הנציח באורח סובלימינאלי שיח המעוצב על ידי ההבדלים הבין מיניים בחברה , שבו הקשיחות הגברית הועלתה על נס בדרך שחתרה תחת האפשרות ליצור פרספקטיבה פמיניסטית . עוד בתקופת היישוב , הז'אנר של "סרטי חלוצים" מסוגו של "צבר" ( 1933 ) רמז על עליונותה של החברה היהודית על זו הערבית , באמצעות הצגה מקבילה של מעמד האשה המקור : Ella Shohat , "Making the Silences Speak in the Israeli Cinema " , in B . Swirski and M . P . Safir ( Eds . ) , Calling the Equality Bluff : Women in Israel . New York : Teachers College Press , 1991 . Used with permission .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר