|
|
עמוד:237
עלינו ליצור אלטרנטיבות עבור עצמנו : מסגרות אחרות מלבד מסגרת המשפחה כפי שהיא קיימת — משפחות בהן חלוקת התפקידים בין הגבר והאשה גמישה ; משפחות חד הוריות , משפחות חד מיניות או משפחות המבוססות על שילובים גמישים של נשים , גברים וילדים הרוצים לחיות בצוותא ; מרכזי נשים בהן תוכלנה נשים למצוא ביטוי עצמי , פתרונות לבעיותיהן , וחיי חברה —וגם לפתח תודעה נשית שונה ועצמאית מזו שקיבלו במוסדות גבריים r אירגונים כלכליים בהם נשים לא תשרתנה גברים ובהם תהיינה עבורן אפשרויות להתפתח , להתקדם ולהשתכר בכבוד ; מסגרות שתכשרנה נשים לעבודות מהן ניתן להתפרנס בכבוד ; איגודים מקצועיים נשיים 1 מסגרות ללימודי נשים 1 גני ילדים ובתי ספר לא מעניים ; קהילות לתמיכה הדדית של , למשל , נשים גרושות , נשים חד הוריות , נשים מוכות . אין לצפות כי הממשלה או המוסדות והאירגונים האחרים הקיימים ישנו את מעמדנו בחברה , שכן אלה מוסדות גבריים שאין להם עניין בשינוי מרחיק לכת עבור נשים . רק אנחנו , הנשים , מסוגלות לשנות את מצבנו : המוסדות היחידים אשר יאתרו את האינטרסים של נשים וישרתו אותם הם מוסדות שאנו עצמנו נייסד ונקים על בסיס של תודעה נשית . המקלטים לנשים מוכות שהוקמו בארץ הם דוגמה למוסרות מעין אלה : המקלטים הוקמו על ידי נשים למען נשים . הם נותנים לאשה המוכה תמיכה בשעת משבר והזדמנות להתגורר במקום בטוח בו היא יכולה לשקול אם היא רוצה להמשיך ולחיות במסגרת המשפחה , או לצאת ממנה . הם מציעים לאשה מקורות חדשים לתמיכה רגשית—המקלט עצמו והנשים השוהות בו . הם נותנים לאשה אפשרות לחשוב על עצמה כעל אישיות בעלת רצונות משלה —ולא רק כ"אשה" הממלאת תפקידים "נשיים . " המקלטים מהווים דוגמה של יצירה נשית המצליחה לא רק להציע אלטרנטיבה לאוכלוסיית יעד ספציפית — הנשים המוכות — אלא גם לשמש מוקד לשינויים נרחבים בכל המוסדות הקיימים . הקמת המקלטים הביאה לטביעת מונח חברתי חדש "— אשה מוכה" —וגם להגדרה של אלימות בעלים נגד נשותיהם כבעייה חברתית חמורה ; "אשה מוכה" — הפכה לקטיגורית המזכה את המשתייכות אליה להטבות שונות במוסדות הרווחה הממשלתיים . גם המשטרה הושפעה מהקמתם של המקלטים : המטה הארצי הפיץ הנחיות לטיפול בתלונות של נשים נגד בעליהן , ובאותן ערים בהן ממוקמים המקלטים חל שיפור ביחסה של המשטרה לנשים מוכות . בתי דין רבניים הכירו גם הם בבעיות של נשים מוכות בעקבות הקמת המקלטים , וחלק מהם אף נוטים לפסוק עתה לטובת האשה המוכה . פתיחת המקלטים גררה איתה פעילויות שונות ומגוונות של נשים , מעבר לכתלי המקלטים עצמם : מרכזי פעולה ביישובים שונים בהם הופץ מידע על ידי נשים שהיו בעצמן מוכות בעבר ; מסגרות לפעילות חברתית ולתמיכה הדדית של נשים שעזבו את המקלט ; קבוצת נשים החוקרת את תנאי ההשתלבות של נשים בכוח העבודה והמתעתדת לפתוח מרכז להדרכה ולהגנה על נשים עובדות , ועוד . שינויים אלה לא התרחשו כתוצאה מהיוזמה , הרצון הטוב או הפתיחות של המוסדות הקיימים . הם התרחשו רק לאחר שנשים התארגנו , נטלו את היוזמה לידיהן , והקימו את המקלטים . אין לתלות תיקוות במוסדות החברתיים הקיימים , שכן הם מבוססים על ערכים המעניקים לגברים עליונות . משרד ממשלתי או ועדה בכנסת , גם כאשר נשים עומדות בראשם , לא יביאו לשינוי . נסיונם של המקלטים יכול להיות דוגמה להתארגנות וליוזמה של נשים בכל תחומי החיים : במשפחה , בכלכלה , בדת ובחוק . רק יוזמות של נשים
|
|