|
|
עמוד:228
וגורמת להתגבשותה של אישיות פסיבית . כיוון שאין לה אפשרות פיזית אחרת , נגזרים על האשה יחסים מיניים בהם היא משמשת אובייקט לחדירה ולכיבוש — שתיהן חוויות מכאיבות . אשה המסתגלת לגורלה הנשי לומדת להפיק הנאה מינית מסבל ומכאב . ( Freud , 1924 ) דויטש , פסיכיאטרית פרוידיאנית , מנסחת זאת כך : ההסתגלות לכאב הכרוך עם הנאה , או להנאה הכרוכה עם כאב , יכולה ליצור קשר כה הדוק בין השניים עד שההנאה המינית הופכת להיות תלוייה בכאב . כך מקבלת המיניות הנשית את אופייה המזוכיסטי . . ( Deutsch , 1944 : 277 ) על פי תפיסה זו , כל הנשים , מעצם היותן נשים , נוטות לחפש סבל וכאב כחלק מחווייתן המינית ; נשים מוכות שונות מנשים אחרות רק בכך שהמזוכיזם אצלן הוא יותר קיצוני . לפי דברי דויטש , מידה מסויימת של מזוכיזם נחוצה אצל נשים כהכנה פסיכולוגית המסייעת להן להסתגל לתפקידיהן המיניים . אבל ברור הוא שמצב זה מעלה את הסכנה של 'יותר מדי' מזוכיזם , או של עיוות פתולוגי . ( שם , שם . ( האשה המוכה זקוקה למכות כדי לקבל סיפוק מיני , או כדי לספק צרכים אחרים של אישיותה — אחרת , לפי תפיסה זו , אין להבין מדוע היא נשארת עם תוקפה Snell ) . ( 1964 , et al נציין כי תפיסה זו רווחת לא רק בקרב פסיכולוגים : עובדות המקלט החיפאי אשר הרצו בפני חוגי נשים בשכונות מבוססות נתקלו לעתים קרובות בדעה כי "ידוע שהן ( הנשים המוכות ) לא מקבלות סיפוק מיני בלי מכות . " גם בין העובדות הסוציאליות ניתן למצוא כאלה הטוענות כי הנשים המוכות מביאות את הצרות על עצמן בהיותן מזוכיסטיות — בניגוד לעובדות הסוציאליות , הרואות את עצמן כ"נורמאליות . " תפיסה זו אינה מובילה לשום מאמץ חברתי להפסקת האלימות : אותן עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות הרואות את האשה המוכה כאחראית למצבה וכאשמה בסיבלה נוטות להתייחס אליה כאל "מקרה אבוד . " אין הן מאמינות ביעילות של טיפול כלשהו : הן יודעות לספר כי אם האשה המוכה תתגרש , היא תחפש בעל אחר שיכה וישפיל אותה , שכן "היא זקוקה לזה . " בסיפרה נגד רצוננו מתייחסת סוזן בראונמילר באופן ביקורתי לתפיסת "המזוכיזם של נשים . " היא טוענת שנשים אכן "מתחנכות להיות קורבנות לאונס" ; Brownmiller , 1965 : 309 ) דגש שלי , ב . ס , ( . מתחנכות לגבש גישה פסיבית כלפי גברים וכלפי החיים בכלל , ומתחננות לצפות לסבל מידי גברים" — אך כל זה אינו אומר , לדעתה , שהן נהנות מכל אלה . היא מביאה שפע של עדויות חד משמעיות המראות כי נשים אינן נהנות לא מאלימות ולא מאונס . חוקרת אחרת , נאטאלי שיינס , מצאה גם היא בעבודתה עם נשים — חלקן מוכות—שישנן תכונות ההופכות אותן לקורבנות קלים : הן כנועות , בעלות דימוי עצמי נמוך , נוטות להאשים את עצמן בכל , חסרות בטחון עצמי ופוחדות להתגונן בפני תוקפנות . אך לדעתה של שיינס תכונות אלה הן תוצאות חינוך האשה לתפקידים מוגבלים —ולא תוצאה של מזוכיזם הנובע מנתונים ביולוגיים . ( Shainess , 1979 ) הניסיון של עובדות המקלטים מעיד גם הוא על כך שנשים מוכות אינן מקבלות סיפוק מיני או אחר מאונס , מכות או השפלות אחרות מידי בעליהן . כל הנשים , ללא יוצאת מן
|
|