|
|
עמוד:207
לאחר שקיבלו הערבים בישראל את הזכויות הליברליות של אזרחות . כלומר , תושבות קבע ויכולת הצבעה , החלה להתפתח בקירבם מודעות של מקופחים , שקשה להגדירה במודעותו של מיעוט לאומי . באותה תקופה לא היתה בנמצא הנהגה לאומית או אליטה לאומית , שהיתה מסוגלת לנסח עבור הערבים בישראל מודעות של מיעוט לאומי . חלק הארי של האליטה הפלסטינית , שהתפתחה בסוף התקופה העות'מאנית ובזמן המנדט הבריטי , היה כעת בפזורה . הדבר כולל את האריסטוקרטיה , המעמד הבינוני והמשכילים ואת האליטה התרבותית , שהחלו להתארגן ולהקים מפלגות פוליטיות . תחת שלטון ישראל נותרה הפריפריה של החברה הפלסטינית בגליל ובמשולש , אוכלוסיה כפרית שתרומתה לתנועה הלאומית הפלסטינית הסתכמה בלקיחת חלק בהתקוממות בין השנים 1936 ו . 1939 המפעל התרבותי הפלסטיני , שהתפתח במרכזים העירוניים ( ירושלים , חיפה , שכם , עכו ויפו , ( לא היה נחלתם . מפעל זה המשיך להתפתח אחרי 1948 בהקשר החדש של הפזורה הפלסטינית . המפגש איתו נוצר מחדש רק אחרי . 1967 אפשר בהחלט לטעון , שהאוכלוסיה הפלסטינית בישראל אחרי 48 היתה שארית מובסת של חברה מובסת . עובדה זו באה לידי ביטוי בהתייחסות האוכלוסיה אל עצמה ואל השלטון הצבאי הישראלי . שאיפתה באותה תקופה היתה להשיג ביטחון ולא שוויון . כערובה לכך נתפשו התנהגות פוליטית "נאותה" וניסיון מעוות ל"אינטגרציה , " כלומר התקבלות על ידי מוסדות המדינה 1 הכנסת , ההסתדרות ומפלגת מפא"י ( שבאותה תקופה היה קשה להבדילה ממוסדות המדינה . ( התגובה לניסיון זה להתקבל או להשתלב לא היתה קבלה או שילוב , ואספקט זה יידון מאוחר יותר . הצינור העיקרי אשר הסדיר את מגעי השלטון עם האוכלוסיה היה השב"כ , או "זרועות הביטחון . " צורה זו של מגע עם המדינה תמשיך ללוות את הערבים בישראל עד ימינו . היא תהיה נוכחת תמיד באספקט במערכת יחסים מורכבת יותר , ותסמן את זרותם של הערבים בישראל , את החשדנות והעויינות שמאפיינות את מערכת היחסים הזאת . יסוד זה נותר נתון קבוע , למרות שהתמונה היום נראית מורכבת הרבה יותר . והוא אף מתחזק בתקופות שבהן מתקיימת פעילות פוליטית אינטנסיבית , ובא לידי ביטוי בדיונים בנוגע לצורך ב"פיקוח הולם" על ההתרחשות בקרב האוכלוסיה הערבית . בתקופה שנמשכה עד סוף הממשל הצבאי , ב , 1966 התקיימו עיקר הקשרים בין האוכלוסיה הערבית לבין המדינה באמצעות השב"כ וזרועות הביטחון . הגבולות בין השב"כ , משרד יועץ ראש הממשלה לעניינים ערביים , המחלקה הערבית בהסתדרות והאחראים לקשר עם המפלגות הערביות שפעלו בחסות מפא"י היו מטושטשים . תקופה זו השאירה גם עקבות תרבותיים והצמיחה אפילו פולקלור " ערבי ישראלי , " הכולל בדיחות , סיפורים ואף שירים עממיים , המתארים את היחסים עם איש השב"כ הממונה על הכפר ועם המושל הצבאי . באותן שנים גם עוצב המבנה המיוחד של הכפר הערבי . בעקבות תהליך של מודרניזציה מאולצת , הפקעת אדמות ופרולטריזציה של כוח העבודה ללא תיעוש , נעשה הכפר מקור לכוח עבודה ולא מקור לתעסוקה . הוא הפך למקום לינה ללא שוק עבודה . הכפר הפך להיות מקלט אינטימי , המאפשר חזרה אל חיקם של יחסים חברתיים קרובים , הוא המולדת המוחשית של הזרים במולדתם . יחסם של זרועות הביטחון אל הכפר תורם לשימורה ולהקפאתה של ההירארכיה החברתית משפחתית , מכיוון שהוא מספק למנהיגי החמולות מקור כוח חילופי , לאחר שאיבדו את מקור כוחם ביחסי הייצור של הפיאודליזם המזרחי . מקור הכוח החדש של המוכתר או של נציג החמולה , שאיבד מקורות כוח קודמים בתהליך הפרולטריזציה המואץ , נעוץ בתפקידו כמתווך בין האוכלוסיה הכפרית
|
|