|
|
עמוד:188
ככל מדינה מערבית , דוחים מכל וכל , או אינם מבינים , את האבחנה בין השלמה עם קיום המדינה לבין שלילת הצביון האתני שלה . ערבים המטילים ספק בזכות הקיום של ישראל כישות יהודית ציונית —אך מכבדים את שלמותה הפוליטית והטריטוריאלית — נתפסים לפיכך כגורם עויין וחתרני . זכויות הפרט זכויות האזרח של הפרט הערבי מצומצמות מאלה של היהודי בשני מובנים : זכות הערבים לחלוק על הקונסנזוס מוכרת פחות , ונגישותם להזדמנויות ולמשאבים מוגבלת בהרבה . במדינות דמוקרטיות מערביות שמורה זכות היסוד של כל מיעוט לא להסכים עם דעת הרוב , אך ישראל היהודית איננה מכבדת כראוי את זכותם של ערביי ישראל להתנגד לציונות ולתמוך בלאומיות הפלסטינית . זאת ועוד : בשל התנגדות המיעוט לעמדת הרוב , יהודים רבים מטילים ספק בנאמנות הערבים למדינה ובשל כך תומכים בהטלת הגבלות עליהם . התנגדות הערבים לעמדת הרוב היהודי בנושא הציונות והלאומיות הפלסטינית נחשבת לא רק כבלתי לגיטימית אלא גם כבלתי חוקית במידה מסויימת . אומנם החוק אינו אוסר התנגדות פומבית לציונות , אך לבחירות לכנסת לא יכולה להתייצב רשימה השוללת את הגדרת ישראל במולדתו של העם היהודי . עד 1985 נהנו הערבים מאי בהירות בתחיקה בשאלה זו , אך הפירצה בחוק נסתמה בתיקון לחוק הבחירות שאושר בכנסת ב . 31 . 7 . 1985 על פי תיקון זה , ועדת הבחירות המרכזית אינה מאשרת השתתפות בבחירות לכנסת של רשימה המסיתה לגזענות , מתנגדת לדמוקרטיה , או שוללת את הגדרת ישראל כמדינתו של העם היהודי . הקביעה כי ישראל היא מדינתו של העם היהודי , ולא מדינת כל תושביה ( יהודים כערבים , ( מקנה לערביי ישראל מעמד של זרים , שלמעשה אינם שייכים למדינה שהם אזרחיה ותושביה הקבועים . יתרה מזו , תיקון זה לחוק הופך את צביונה היהודי ציוני של המדינה לעובדה חוקית מוצהרת ומוגמרת , שאיננה ניתנת לעירעור . הזכות הדמוקרטית הבסיסית שלא להסכים עם דעת הרוב היא לפיכך מצומצמת בעליל בישראל . היא שוללת את הזכות לנסות לשנות את צביון המדינה באמצעים פרלמנטאריים דמוקרטיים . יש בהגבלה זו משום הרחבה של האיסור , המובן יותר , לשלול את שלמותה הטריטוריאלית והפוליטית של המדינה ( בית המשפט העליון בדונו בעניין פירש בצורה גורפת את הסעיף בחוק המחייב הכרה בישראל כמדינתו של העם היהודי , אך אישר , מחמת ספק עובדתי , ברוב של 3 : 2 את השתתפות הרשימה המתקדמת לשלום בבחירות . ( ערביי ישראל חלוקים עמוקות עם היהודים בנוגע ללאומיות הפלסטינית . הסולידריות שלהם עם שאר חלקי העם הפלסטיני היא עמוקה ביותר . רובם סבור כי פתרון הולם לסכסוך הערבי ישראלי חייב להתבסס על היסודות הבאים : נסיגה ישראלית לגבולות שקדמו למלחמת ששת הימים ; חלוקה מחדש של ירושלים ; משא ומתן ישיר עם ארגון שיחרור פלסטין ( אש"ף ;( הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה , לצד ישראל , והכרה בזכות הפליטים הפלסטינים הערביים לבחור בין שיבה לבתיהם או , לחליפין , קבלת פיצויים נאותים . ערביי ישראל מביעים את תמיכתם בעניין הפלסטיני בהפגנות ובשביתות כלליות , אך אינם משתתפים באינתיפאדה . זיקתם החזקה ללאומיות הפלסטינית מתבטאת בהזדהותם בפלסטינים , כערבים פלסטינים , או כישראלים פלסטינים 66 . 8 ^ 0 ) מהערבים בסקר משנת 1988 בחרו בזהויות אלה . ( עתה , משהחלו להיות מודעים יותר להיסטוריה הפלסטינית שלהם , למורשתם , לספרותם ולדתם האסלאמית , רוצים
|
|