|
|
עמוד:187
למרות שישנה מחלוקת פנימית ניכרת הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים באשר למעמדו של המיעוט הערבי , הרי רוב הערבים מחזיקים בעמדה המנוגדת לזו של רוב היהודים . בלב המחלוקת היהודית ערבית מצויות ארבע תביעות לשינוי , המועלות על ידי הערבים והנידחות על ידי היהודים . להלן נדון בהן אחת לאחת . צביונה היהודי ציוני של המדינה בעולם המערבי , ישראל היא מקרה ייחודי של דמוקרטיה אתנית יציבה ( פרט למקרים ההולכים ומסתיימים של צפון אירלנד כ"יישות פרוטסטאנטית" ודרום אפריקה כ"מדינה לבנה . ( " דמוקרטיה אתנית היא מדינה דמוקרטית המזוהה עם אחת מקבוצות האוכלוסיה ונועדה לשרת אותה . הדומינאנטיות האתנית הממוסדת מתנגשת בהכרח עם דמוקרטיה פוליטית , המבוססת על עקרון השוויון בזכויות ובשירותים לכל האזרחים . ישראל סוטה באופן מובהק מהדגם המערבי של דמוקרטיה לא אתנית ( הן ליברלית — המושתתת על שוויון פוליטי בין אזרחים ; והן — consociational — n ^ xn ^ ionp המבוססת על שותפות בשלטון של קבוצות אתניות ) בכך שהשליטה האתנית ( היהודית ציונית ) ממוסדת במדינה . צביונה האתני של ישראל ברור כיום לכל . המדינה מצהירה על עצמה במולדתו של העם היהודי . השפה השלטת היא עברית , ומעמד הערבית נחות . מוסדותיה של המדינה , חגיה הרישמיים , סמליה וגיבוריה הלאומיים — כולם יהודיים בלבד . קיים בה חוק שבות המקנה אזרחות מיידית ובלתי מותנית לעולים יהודים , אך מונע את זכות השיבה מהפליטים הפלסטינים . הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל נהנות ממעמד מיוחד במדינה , למרות שהמטרה הרישמית המוצהרת של מדיניותן הסוציאלית , הקרקעית וההתיישבותית היא קידום האינטרסים של היהודים בלבד . זאת ועוד , שיקול חשוב במדיניות החוץ של ישראל הוא שלומם , רווחתם ותרבותם היהודית של יהודי התפוצות . העדיפות של היהודים בישראל מתבטאת בדרכים רבות ושונות , והם מעוניינים , ברובם , לשמר מצב זה שבו המדינה מגדירה את עצמה כיהודית וכציונית . ערביי ישראל מכירים בישראל כמדינה ומקבלים את שלמותה הטריטוריאלית , ויחד עם זאת דוחים את צביונה האתני . גישה זו ניכרת בכל המפלגות שרוב פעיליהן ומצביעיהן ערבים : המפלגה הדמוקרטית הערבית , המפלגה הקומוניסטית והרשימה המתקדמת לשלום . לפי סקר דעת קהל , שנערך בקרב ערביי ישראל ב , 1988 רק 13 . 5 % מהערבים שוללים את עצם זכות הקיום של ישראל , בעוד ש 63 . 1 % מתנגדים לזכות קיומה כמדינה יהודית ציונית . נוסף לכך , 91 . 9 % מהמשיבים לא הסכימו לראות בישראל מולדת ליהודים בלבד , ורובם חשבו שהיא מולדת משותפת ליהודים ולערבים ; 82 . 6 % התנגדו לרעיון שישראל צריכה לשמור על רוב יהודי ; 71 . 9 % ( במשאל שנערך ב ( 1985 צידדו בביטול חוק השבות ; ו 67 % סברו כי אין הערבים יכולים להיות אזרחים שווים במדינה יהודית ציונית ואין הם יכולים להזדהות עמה . לשאלה ישירה הנוגעת לציונות , 70 % ראו בה תנועה גזענית ; ובתשובה לשאלה אחרת , 1 % הגדירו את עצמם כציונים , 52 . 1 % כלא ציונים ו 47 . 1 % כאנטי ציונים . שיעור אלה שהגדירו את עצמם כלא ציונים וכאנטי ציונים היה גבוה בצורה ניכרת בקרב האוכלוסיה המוסלמית הלא בדווית , המהווה את רוב ערביי ישראל . ' מנקודת מבט יהודית , דחיית הציונות כאידיאולוגיה ובדפוס המעצב את המדינה , כמוה בשלילת המדינה עצמה . היהודים , הרוצים בישראל כמדינה יהודית ציונית ולא כמדינה
|
|