שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל

עמוד:185

המתח העדתי שמתחת לפני השטח היא הרבה יותר גבוהה ממה שניתן למצוא בסקרי דעת קהל או בשיגרת היומיום . בניגוד לתפיסות פופולריות מוטעות ולמרות השיפורים ביחסי העדות במרוצת השנים , הפוטנציאל של קונפליקט עדתי היה ונשאר ניכר משום שהאשכנזים ממשיכים לשמור על דומינאנטיות . הם ייסדו את התנועה הציונית כדי לפתור את הבעייה היהודית באירופה , הקימו את היישוב , עיצבו את מוסדותיו ואת הנורמות שלו , ועמדו בראשו . העלייה ההמונית של המזרחים בשנות החמישים שינתה את המאזן הדמוגרפי ושחקה במידה מסויימת את הדומינאנטיות האשכנזית . בכל זאת , המשקל המספרי המזרחי איננו יכול לערער את היסודות של החברה הישראלית שהונחו על ידי האשכנזים ואשר ממשיכים להישען על עדיפותם התרבותית , הפוליטית והמעמדית . הדומינאנטיות של האשכנזים בישראל זוכה לתיגבור מצד יהדות הפזורה האשכנזית ברובה , אשר בגישה הציונית מהווה עורף פוליטי וכלכלי ומאגר כוח אדם לישראל . שיכוך הביטויים של הקונפליקט הבין עדתי הוא עצמו מדד של דומינאנטיות עדתית . השליטה האשכנזית במקורות הלגיטימציה והמשך הדה לגיטימציה של מאבקים עדתיים מעכבים את ההתארגנות העדתית המזרחית . למרות שהמפלגות הגדולות עושות שימוש סמוי במסרים עדתיים לחיזוק נאמנויות מפלגתיות , הן נשלטות על ידי אשכנזים ומדכאות את העדתיות בסוגייה פוליטית או כאידיאולוגיה לגיטימית . אי השוויון העדתי גורם לקיפוח מתמיד של המזרחים . הרלבנטיות הפוליטית של אי השוויון העדתי נובעת דווקא מן הפער בין ההסכמה הלאומית הרישמית והמוצהרת השוללת אותו , לבין המשך קיומו והכישלון לחסלו . ריבוד עדתי ממוסד חושף את הכישלון של האידיאולוגיה הרישמית של מיזוג גלויות ושל הצעדים השונים שהמדינה נוקטת לצימצום הפער העדתי . המזרחים מרגישים קיפוח יחסי ועדים לאוזלת יד המערכת במתן מענה לצרכיהם ובהשוואת מצבם לאלה של האשכנזים . אי שוויון עדתי ממושך הוא בפוטנציה בסיס מוצק — ומוצדק — לאי שביעות רצון , להתארגנות ולמאבק מצד המזרחים , אף בלי שהללו יעטו בהכרח אופי מתבדל או עדתי מובהק . מצב זה משתקף בכל התופעות של אי שקט עדתי בעבר , וניתן לאבחנו גם בהצבעה עבור מחנה הליכוד . ההבטחות הלא מוגשמות של שוויון ושילוב בין עדתי , מצדיקות ומחזקות את הקובלנות של המזרחים , החשים בסתירה כואבת בין כוחם המספרי למעמדם הלא דומינאנטי . ההכרה שגורל המזרחים ילידי ישראל אינו שפיר יותר מגורלו של דור העולים המזרחים קונה לה אחיזה בקרבם ומהווה גורם מתסיס . הידיעה שמכל הקהילות המזרחיות והספרדיות בעולם היום , הישגיהם הכלכליים חברתיים של המזרחים בישראל הם הנמוכים ביותר , אף מכה שורשים ומוסיפה לאי הנחת שלהם . לאום האם היחסים בין יהודים וערבים בישראל , נתונים במשבר ? האם הצביון היהודי ציוני של המדינה עומד בסתירה עם משטר דמוקרטי ? האם הערבים נהנים מזכויות אזרח מלאות , לרבות הזכות לחלוק על הרוב היהודי בנושאי הציונות והלאומיות הפלסטינית ? האם יש לערבים סטטוס של מיעוט לאומי בעל זכויות קולקטיביות ? האם הם יכולים 4 להיצטרף למערכת הפוליטית ולהשתלב בה באופן משמעותי ? '

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר