עובדים, מדינה ומשבר: הכלכלה המדינית בישראל

עמוד:164

גורמים אוטומטית לעליות שכר באמצעות הצמדה ו / או באמצעות מיקוח ושביתות פראיות . שנית , המדינה רצתה במפורש בפתרון של "מחזור עסקים פוליטי . " הדוברים הרשמיים הצהירו בפומבי שמיליטאנטיות העובדים הינה אחד הגורמים , ואפילו העיקרי בהם , לקשייה הכלכליים של ישראל , ושהתרופה היעילה ביותר כנגדם היא אבטלה . הירידה בקצב העלייה לארץ והקטנת זרימת ההון מבחוץ גרמו לכך שהמיתון היה ממילא בלתי נמנע . השאלה העומדת בפנינו היא כיצד הגיבה המדינה למגמות אלו , ובהקשר זה העובדות הן חד משמעיות . ביולי , 1966 שעה שהיו רשומים 40 , 000 דורשי עבודה , דווח מפי שר האוצר כי תכניתו הכלכלית דורשת כמות של 95 , 000 מובטלים . יתר על כן , השלטונות דחו בשנה את אימוץ המדיניות האנטי מחזורית , שהיתה מכוונת להפחתת האבטלה שהגיעה באותו רבעון לשיא של . 12 . 5 % ולבסוף , המיתון נועד במידה מסוימת גם לרסן את המעבידים ולא רק את העובדים . האבטלה היתה אמורה לשרת את האינטרסים של המעסיקים באמצעות ייצוב השכר , הגדלת כוח העבודה הזמין וחידוש סמכות ההנהלות . אך בו בזמן צומצמו בכוונה תחילה מפעלי בנייה ותעשיות נילוות , והביקוש הפנימי הכללי צומצם אף הוא . רבים המליצו לחשוף את התעשייה לתחרות בינלאומית וטענו , שאסור עוד להעמיד סובסידיות לרשותם של שלומיאלים . לוח 1 תמורות באינדיקטורים כלכליים נבחרים , 1960-1982 ( ממוצעים שנתיים )

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר