|
|
עמוד:139
התגשם הקליטה המלאה . הסברים ופירושים אידיאולוגיים אלה מצויים הן ברטוריקה של המנהיגות הפוליטית והן בניתוחים של הסוציולוגים . אלה גם אלה טרחו להראות כי כיוון ההתפתחות הקיים הוא הכיוון היחידי הרצוי והאפשרי , כי סופו של התהליך יהיה לא לטובתה של קבוצה מסויימת כלשהי , אלא לטובת החברה ככלל , וכי כל שינוי בכיוון ההתפתחות יהווה סטייה מסוכנת שסופה לפגוע במדינה ובחברה . בצורה זו תרמה האידיאולוגיה הדומינאנטית , אם בניסוחה הפוליטי ואם בניסוחה המדעי , לחיזוק המבנה החברתי המתגבש , תוך הפגה מקסימלית של המתחים הנובעים ממנו . בראשית עבודה זו אמרנו כי החברה הישראלית הוצגה בסוציולוגיה הישראלית כחברה קיימת , מגובשת ומפותחת שאל תוכה נכנסו העולים המזרחים "המסורתיים . " אבחנה חד משמעית זו בין "החברה הקיימת" לבין "העולים" הובילה את החוקרים למסקנה כי על העולים המזרחים להשתנות על מנת להתאים עצמם לחברה הקיימת . במושגים סוציולוגיים דובר על תהליך "מודרניזציה" שבו ייהפכו העולים המסורתיים למודרניים ( לדיון ביקורתי בתיאוריית המודרניזציה ר' ברנשטיין , ; 1978 וסבירסקי וקציר , . ( 1978 מהניתוח האמור השתמע כי לכשיעברו תהליך שינוי חד סיטרי זה ישתבצו בנדבכים השונים המחכים להם במבנה הנתון . ניתוח זה היה לדומינאנטי בכל מדעי החברה . הכלכלנים , לדוגמה , אשר היו חייבים להיות מודעים אולי יותר מן האחרים לצמיחה הניכרת דווקא לאחר בואם של העולים , הפגינו אותה כפילות : מחד "הכלכלה הישראלית , " "המשק" — ומאידך העולים המזרחים המחכים מחוץ למערכת עד שירכשו כישורים חדשים בעזרתם יוכלו להיכנס פנימה . גם הם התעלמו מהמימד הקריטי של התקופה — מעורבותם של העולים המזרחים ב"משק , " אשר היוותה תנאי חשוב בצמיחה הכלכלית . דוגמה קיצונית לסתירה הפנימית שבגישה זו מהווים הדברים הבאים מתוך מאמר על " קליטת העלייה והמשק הישראלי" ( אחירם , . ( 1973 הוא פותח בטענה ביקשה לדבר על השפעתה של העלייה על המדינה , כי הרי המדינה ממש נבנתה על ידי העלייה 1 עיקר האוכלוסיה ועיקר כוח האדם היום הם העולים שבאו מאז קום המדינה וצאצאיהם ; חלק ניכר מן ההון בא בעקבות העלייה ולמען קליטתה , על כן גם הצמיחה הכלכלית המהירה של המשק היתה בעיקרה תולדה של תנועת העלייה . ( שם , ( 298 אולם מייד בהמשך הוא חוזר ומוציא את העולים המזרחים אל מחוץ למערכתאולם ... חשוב לציין שאם גם קליטתה החומרית הראשונית של העלייה ההמונית נסתיימה עוד בתום שנות ה , 1950 הרי שהשתלבותם בחברה הישראלית של עולים אלה , בעיקר מבין יוצאי ארצות אסיה ואפריקה , טרם התגשמה . הוא הדין לגבי עולים ממוצא זה אשר עלו בתקופות מאוחרות יותר . הסיבות לכך נעוצות במידה רבה ברקע הכלכלי חברתי דימוגרפי של עולים אלה ; טרם עלייתם הם חיו בקרב עמים שבהם רב הפיגור התרבותי טכנולוגי , ולפיכך גם בין יהודים אלה היתה ההשכלה והמיומנות המקצועית נמוכות , חסרה התמצאות בטכנולוגיה של המאה העשרים , רמת חייהם היתה נמוכה וגדול היה ריבוי הילדים ובהתאם לכך רב מספר הנפשות למפרנס . לגבי עולים אלה בעיית ההשתלבות היתה בראש ובראשונה בעייה של מודרניזציה חברתית ולאו דווקא הבעיות הנובעות מהגירה מארץ לארץ . השינויים בהשכלה ורכישת מקצוע ברמה גבוהה וכן בהתנהגות דימוגרפית
|
|