|
|
עמוד:137
לבן" לשיכבה של אשכנזים , אשר בתנאים אחרים היו חייבים להכנס לקטיגוריות תעסוקתיות של "צווארון כחול" —או להמשיך בתוכן . תהליך זה של דיפרנציאציה תעסוקתית עדתית מודגש במיוחד במקרים בהם אופי השתלבותם של המזרחים בכלכלה ובחברה הביא ישירות ללידתם או לגידולם של שירותים ציבוריים ספציפיים , כגון רווחה וסעד , חינוך מקצועי וחקלאי —נוסח הקביעה הידועה , שהעניים תורמים לחלק מן העשירים בכך שהם מספקים להם תעסוקה . ( Gans , 1972 ) נפנה ראשית לשירותי הממשל . נעסוק רק ב"סיביל סרוויס" הממשלתי , ולא במינהל הרשויות המקומיות , הן בגלל מרכזיותו של הראשון , והן בגלל קיום נתונים רבים עליו . גור עופר מציין במחקרו על השירותים בישראל כי גידולו העיקרי של ה"סיביל סרוויס" בישראל —הן אבסולוטית והן יחסית — התרחש בין השנים 1949 ל , 1952 דהיינו , בשנות העלייה ההמונית . לאחר מכן היה גידול קטן נוסף עד ל , 1955 כאשר שיעור עובדי הממשל לגודל האוכלוסיה בארץ הגיע לשיאו . בין 1949 ל 1955 הוכפל השיעור עובדי ממשל / אוכלוסיה . ( Ofer , 1967 : 140 ) עופר מציין כי יש לייחס את הגידול לשני גורמים : ראשית , התגבשות הממשל היהודי החדש על פי השקפה חברתית וכלכלית התואמת מדינת סעד ; שנית , הנטייה של ממשלות להתמודד עם בעייה של תוספות כוח אדם ואבטלה על ידי ניפוח המנגנון הממשלתי ( שם , שם . ( במקרה של ישראל מקור תוספת כוח האדם , כמובן , בעלייה ההמונית . מה שאין עופר מפרט הוא איזה עולים נהנו יותר מן הניפוח הזה של המנגנון הממשלתי . נתונים על ההרכב העדתי של עובדי המדינה מצויים במחקר השוואתי שנערך על ידי נציבות שירות המדינה והמתייחס לשלוש נקודות זמן : יוני , 1953 מרס , 1955 ומרס 1960 ( משרד ראש הממשלה , . ( 1961 המחקר כולל נתונים על עובדי משרדי הממשלה , להוציא מספר קטיגוריות . מן המחקר עולה כי מתוך 24 , 157 עובדי המדינה הנסקרים ב , 1953 רק 14 . 3 % היו ילידי אסיה ואפריקה ; ב 1955 עלה שיעורם ל 116 . 2 ב 1960 הגיע ל 21 . 4 ( שם , . ( 25 המחקר מביא גם נתונים לגבי שיעור השתתפותם של מזרחים במשרדים הממשלתיים השונים . מתוך הנתונים לגבי 1961 עולה כי המזרחים התחלקו באופן דיפרנציאלי בין המשרדים השונים . ברוב המשרדים היה שיעור השתתפותם נמוך מן השיעור הכללי ובכמה מהם נמוך בצורה משמעותית : מסחר ותעשייה , ( 9 . 5 % ) משרד החוץ , ( 10 . 3 % ) משרד הביטחון . ( 10 . 1 % ) משרד החינוך והתרבות , ( 10 . 9 % ) משרד החקלאות . ( 11 . 296 ) לעומת זאת , במעט משרדים היה שיעור ייצוגם גבוה : משרד הבריאות , ( 24 . 896 ) משרד התחבורה , ( 23 . 696 ) משרד המשפטים , ( 26 . 4 % >) משרד הדואר , ( 27 . 396 ) משרד המשטרה ( 29 . 396 ) והרכבת ( 35 . 496 ) ( שם , . ( 23-22 בארבעה מתוך אותם משרדים — בריאות , דואר משטרה ורכבת—היה שיעור גבוה מן הממוצע של בעלי השכלה יסודית ופחות מיסודית ( שם , ( 34 וכן שיעור גבוה מן הממוצע של עובדים בדירוג של פועלים ( שם , . ( 39 סביר להניח כי הקטיגוריות חופפות , וכי שיעור המזרחים שבדירת הנמוך באותם משרדים היה גבוה . המפקד של 1961 מציג , לכאורה , תמונה שונה , שכן על פיו שיעור השתתפותם של מזרחים ב"שירותים ממשלתיים" 30 . 296— —הוא כשיעור השתתפותם הכללי בכוח העבודה ( מחושב על פי למ"ס , 1963 : לוח . ( 39 אלא שפירסומי המפקד כורכים את הקבוצה "שירותים אדמינסטרטיביים ממשלתיים" —זו הקבוצה אליה מתייחס הסקר הנ"ל של נציבות שירות המדינה — עם שאר שירותים ממשלתיים . בדיקת סיווג הענפים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה כי בין אלה האחרונים , המשטרה הינה הגוף
|
|