|
|
עמוד:134
שנת המפנה : בין 1959 ל 1965 קלטה התעשייה 35 % מתוספת כוח האדם במשק , והעסיקה 25 % מסך כל המועסקים ( משרד ראש הממשלה , . ( 61 : 1968 הפיתוח התעשייתי לא היה אחיד ובו זמני בכל הענפים . כפי שנראה בהמשך , זכו ענפים עתירי עבודה , כגון טכסטיל , להשקעות גדולות בתקופה מוקדמת יחסית . לעומת זאת , ענפים מסויימים בתעשיות המתכת , הדורשים השקעה גבוהה יחסית לעובד , פותחו בתקופה מאוחרת . פיתוחה של התעשייה קשור לזרם העלייה הגדול באופן כללי , ולעלייה מארצות המזרח באופן ספציפי , בכמה אופנים י ראשית , כדאיות הפיתוח התעשייתי גדלה משהתרחב השוק המקומי בצורה משמעותית עקב העלייה . שנית , הדחף לפיתוח התעשייתי בא משהתברר , כאמור לעיל , שזו הדרך היחידה לפתור את בעיית קליטת תוספת כוח האדם למשק . במשך כל שנות החמישים היה שיעור גבוה יחסית של אבטלה בארץ — — 8 % , — 990 % ר ( הלוי וקלינוב מלול , . ( 53 : 1968 שיעורי האבטלה היו גבוהים במיוחד בקרב העולים המזרחים ( שם , ( 56-55 ובעיקר באזורי הפיתוח ( שם , . ( 7 הירידה בשיעורי האבטלה חלה בר בבד עם גידול ההשקעות בתעשייה , והחל מ 1961 ירד שיעור המובטלים אל מתחת b 6 % ( שם , . ( 53 חלק ניכר מן ההשקעות בתעשייה הופנה לאזורי הפיתוח , מתוך מגמה להתמודד עס בעיית האבטלה , "לעתים ( תוך ) התעלמות משיקולים כלכליים אחרים" ( שם , . ( 7 שלישית —וקשור לכך , הפיתוח התעשייתי המהיר התאפשר במידה רבה הודות להיקלטותם של עובדים מזרחים בשיעורים גבוהים , לרוב בדרגים הנמוכים של הסולם המקצועי , ובשכר נמוך יחסית . כבר בשנת , 1961 שנת המפקד הראשון , וזמן קצר יחסית לאחר תחילת התיעוש המזורז , היוו המזרחים 31 . 8 % > מכלל העובדים בתעשייה —בשני אחוזים יותר משיעור השתתפותם הכולל בכוח האדם ( מחושב מלמ"ס , 1963 : לוח ;( 39 ב 11 מתוך 16 הענפים התעשייתיים היה למזרחים ייצוג יתר ( שם , שם 25 . 696 . ( מכלל ילידי אסיה ואפריקה היו מועסקים בתעשייה באותה שנה —מול . 24 . 5 % מכלל ילידי אירופה ואמריקה ( שם , שם . ( הדימוי הנפוץ על קשיי הקליטה של עולים מארצות לא מתועשות בכלכלה התעשייתית המודרנית מתנפץ מול העובדה שהפיתוח התעשייתי המזורז בוסס במידה רבה על כוח עבודה לא מקצועי : תכנית פיתוח התעשייה לשנים 1961-1957 חזתה שמתוך כלל תוספת המועסקים שתיגרם על ידי ביצוע התכנית , בסך , 45 , 300 כמעט 33 , 010 — 7395 ) איש —יהיו עובדים בלתי מקצועיים ( משרד המסחר והתעשייה 1957 : טבלה מס' . ( 5 גיוסם של מזרחים לעבודה בתעשייה היה מלווה בירידה יחסית בהכנסה של פועלי התעשייה , ובעיקר של הדרגים הנמוכים . בידינו נתונים מתוך שתי עבודות הנוגעות ישירות לנושאנו . עבודה ראשונה עוסקת בשינויים בהפרשי שכר לפי משלח יד אצל שכירים עירוניים בשנים 1958 , 1957 ו 1963-64 —דהיינו , בתקופת התיעוש המזורז ( בנק ישראל , . ( 1968 עבודה זו מחלקת את אוכלוסיית השכירים לארבע קטיגוריות : בעלי מקצועות חופשיים , פקידים , פועלים מקצועיים , ופועלים בלתי מקצועיים , ללא פירוט ענפי . פועלי בניין וחקלאות מצויים יחד עם פועלי תעשייה . עם זאת , ממצאי העבודה רלבנטיים , כיוון שהם מעניקים תמונה כוללת של שינויים בהפרשי השכר במשק . העבודה מראה שבמשך שש השנים הנדונות עלה שכרם של בעלי מקצועות חופשיים בצורה תלולה יחסית לעליית השכר הממוצעת של כל אחת משלוש הקבוצות הנותרות ( שם , . ( 41 בעלי . מקצועות חופשיים היו באותה תקופה ברובם הגדול אשכנזים ( למ"ס ,
|
|