|
|
עמוד:131
היו עולים מזרחים ( למ"ס , : 1963 לוח . ( 39 טנה טוען כי מכלל המועסקים עולי אסיה ואפריקה , 17 . 596 עבדו בבניין ; אם נצרף את העוסקים בענפי עזר כגון חומרי בנייה והובלה , נגיע ל 20 % עד 25 % מכלל העולים הללו ( טנה , . ( 280-279 : 1959 בבניין , שכר העבודה ליום היה גבוה במקצת מאשר בתעשייה ובחקלאות ( לגבי שנות ה 50 ר' ירחון העבודה , 1952 חוברת , 12-8 : 7 וההסתדרות , . ( 39-26 : 1958 למרות שכרו היומי הגבוה יותר של עובד הבניין , לא היתה הכנסתו למעשה גבוהה יותר מזו של הפועל התעשייתי . העובד בתעשייה עבד בדרך כלל שבוע מלא , כלומר , 25 יום בחודש . עבודתו של פועל הבניין היתה מקוטעת יותר , ומכאן לא רק שהכנסתו היתה קטנה יותר , אלא גם התנאים הסוציאליים היו פחות טובים . בענף הבנייה הועסקו בעיקר עובדים זמניים , מצב שאיפשר ניצול מירבי של כוח העבודה הן בשכר , הן בתנאים סוציאליים , הן בביטחון בתעסוקה . הקבלנים הפרטיים העסיקו רק עובדים זמניים , ואילו בסולל בונה , 4 הקבלן ההסתדרותי הגדול , היו כ 70 % מן העובדים זמניים ( בילצקי , . ( 284 : 1974 לאור נתונים אלה אין זה מפתיע כי רמת הרווחים בענף הבניין היתה גבוהה ביותר . כהן מצא כי ב 1960 הגיע שער הרווח על ההון המושקע בענף הבניין ל 48 % ( כהן , . ( 42 : 1963 הרווחים על הון מושקע בענף הגיעו ל 35 % -30 % בסקטור הציבורי הסתדרותי ול 60 % בסקטור הפרטי ( שם , . ( 44 רמת רווחים זו נבעה גם , בשנות החמישים הראשונות , ממכירת חומרי גלם מוקצבים בשוק השחור . קבלנים השיגו אישורים לייבוא חומרי גלם על פי הדרוש להם בתכנית הבניין המאושרת , ולאחר מכן העבירו חלק מהחומרים לשוק השחור , דבר שפגע באיכות הבנייה והעביר לכיסי הקבלנים רווחים ניכרים ( דרין ( דרבקין , ( . ( 46 : 1955 אם כי אין למצוא באופן מפורש שמות קבלנים וחברות שנהגו באופן זה , הרי על פי דרין ( דרבקין ) רווח נוהג זה בין קבלנים שבנו עבור עולים , דבר שהוא חמור במיוחד היות והסטנדארטים המוצהרים לשיכוני עולים היו בלאו הכי נמוכים למדי . בתנאים המתוארים לעיל של ביקוש רב לבנייה , כוח עבודה זמין וזול , בנייה עתירת עבודה ורמת רווחיות גבוהה , היו הנהנים העיקריים כל אלה ששלטו בתהליך הייצור — חברות הבנייה , הקבלנים , מפעלי התעשייה לבניין והגופים הפיננסיים . הדבר הבולט לגבי כל הגופים האלה הוא התרחבות מהירה מאוד של היקף פעילותם תוך שמירה על תנאי רווחיות . על ידי כך צמחו והתבססו גופים כלכליים אשר צברו הון מספיק בכדי להמשיך ולהתרחב גם לאחר חלוף התנאים המיוחדים של ביקוש גואה , כוח עבודה זול ותנאי מימון נוחים . עם קום המדינה היו שתי חברות שיכון הסתדרותיות , חברת שיכון שנוסדה ב 1925 לשיכון פועלי העיר , וחברת נווה עובד שהוקמה ב 1945 לשיכון פועלי המושבות . חברת שיכון התרחבה בזמן מלחמת העולם השנייה ובשנים שלאחריה והצליחה לצבור רזרבה ניכרת של קרקעות . החל ב 1948 התרחבו שני הגופים במהירות רבה . חברת שיכון יכלה לנצל את הרזרבות הקרקעיות שברשותה וכן את ההון אשר ניתן בתנאים נוחים מאוד ממקורות ממשלתיים . חברת נווה עובד זכתה בשטחי קרקע אשר הועמדו לרשותה על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים בקירבת כפרים יהודיים . עד 1954 הגיע מספר הדירות של השיכון ההסתדרותי ל , 40 , 000 מהן 25 , 000 על ידי חברת שיכון ו 15 , 000 על ידי נווה עובד ( אהרוני , . ( 196 : 1976 ב 1954 התאחדו שני גופים אלה ויצרו יחד את חברת שיכון עובדים אשר הפכה לחברת השיכון הגדולה ביותר בארץ ( שם , שם . ( הסקירות מטעמה של חברת שיכון עובדים נוטות להדגיש את המשקל היחסי הרב של בנייה לעולים מתוך כלל הבנייה של החברה ( כ ( 40 % וכן את המטרה הכללית של בנייה זולה וטובה לשכבות
|
|