|
|
עמוד:121
מבחינת הדיון שלפנינו , ראוי לציין פעולה אחת עיקרית של הדימוי הזה : בהעלותו לנגד עינינו מצב שהיה קיים בעבר הרחוק , הוא מסיט את תשומת ליבנו מן המצב הממשי הנוכחי . המפגש בין אשכנזים ומזרחים בדורנו איננו חידוש היחסים שהיו קיימים לפני חורבן ממלכת יהודה העתיקה : אין אנו חיים היום בארץ כנען המחוקלת בין שנים עשר שבטים , היושבים כל אחד על חלקתו , כשכל אחד עוסק בעבודת אדמה ובגידול צאן . לכן אין העולים של ימינו מקבלים איש איש את חלקו השווה , פחות או יותר , כל אחד על פי נחלת שבטו . אין המפגש של היום גם כמפגש שעשוי היה להיות , לדוגמה , בימי הביניים של אירופה , כאשר יהודים עסקו בעיסקי תיווך שונים ; בתנאים של אז , יכול היה המפגש להתבטא בכך שבני שתי הקבוצות מחלקים ביניהם אזורי פעולה , כשכל אחד משתכר כפי יכולתו וכפי התאמצותו באיזורו הוא . המפגש של היום הינו המפגש בתנאים הספציפיים של המאה העשרים — השונים מהתנאים ששררו בתקופות אחרות . זהו מפגש בתנאים של עולם קפיטליסטי , בו ייצור פירושו עיבוד מוצרים באמצעות מכונות , כאשר מכונות אלה אינן , כבעבר הרחוק , בבעלות של כל עובד ועובד , אלא בשליטה של משפחות וקבוצות אשר להן גם עוצמה פיננסית , גם שליטה על טכנולוגיה , גם השפעה על המנגנון המדינתי , גם שליטה על מערכות מידע וחינוך . זהו עולם בו מושג הטוב הקולקטיבי איננו מתמצה ב"איש תחת גפנו ותחת תאנתו , " אלא בעוצמה ובהתפתחות טכנולוגית , תעשייתית וצבאית . זהו עולם בו מושג הטוב האישי איננו מתמצה ב"נשיאת חן בפני האלוהים" כתוצאה מלימוד תורה , מתן צדקה , ועשיית מעשים טובים , אלא כתוצאה מהישגים בתחום הפעילות הכלכלית , הפוליטית , החינוכית או הצבאית , כאשר האפשרות להגיע להישגים אלה הינה בלתי שווה מלכתחילה , עקב השליטה שיש לקבוצות מוגבלות על המכונות ועל כל הקשור בהן . המפגש בין יהודים בתנאים אלה הוא לא מפגש בין עובדי אדמה , כשכל אחד מעבד את חלקתו הוא , מתוך יחסי אחדות ושוויון יחסי . זה גם לא מפגש בין סוחרים , בו כל אחד מגלגל את עסקיו הוא , מתוך קירבה והגנה הדדית . זהו מפגש בין תעשיין לפועל , בין בנקאי ללווה , בין בעל פרדס לפועל הקטיף , בין קבלן ופועל בניין . זהו מפגש בו צבירת ההון שהתאפשרה לצד אחד , מסיבות כלשהן , איננה בגדר "יתרון התחלתי זמני" בלבד , אלא יתרון הנוטה לחדש את עצמו , מעצם טיבו של המחזור הקפיטליסטי . זהו מפגש בו האחדות היא תוצאה לא רק של קשרי משפחה , שבט ועם , אלא גם של פעולה קולקטיבית במסגרת מערכת כלכלית , פוליטית ואידיאולוגית אחת , המצויה בשליטה מרכזית , ריכוזית ובלתי שוויונית . תנאים אלה של המפגש באים לידי ביטוי בכל הרמות : הן ברמה של הפעילות הכלכלית הישירה , הן ברמה של המטרות הקולקטיביות לאומיות , והן ברמה של היחסים הבין אישיים . לדוגמה : המסורת היהודית של "כל ישראל ערבים זה לזה" תבוא ליד' ביטוי , בתנאים של קליטת עלייה בימינו , בדאגה —מצד המוסדות הקולטים — לתעסוקה עבור העולים . דאגה זו תביא לכך שהממשלה תזרים הון השקעה ליזם , על מנת שיקים מפעל בעיר פיתוח . זה יאפשר לעולים תושבי המקום פרנסה בכבוד מיגיע כפיהם . מתוך הנחה של הצלחה סבירה , הרי שכעבור דור אחד , יהיו משפחות היזם , וכן משפחות המנהלים והמהנדסים , במצב טוב יותר מאשר בהתחלה , כשכניהם ובנותיהם יהיו בעלי השכלה והכשרה שתאפשר להם להכנס למעמד של הוריהם ; לבניהם של הפועלים , לעומת זאת , תהיה —עקב ההכנסה ותנאי החיים הכוללים של פועלים —השכלה והכשרה פחותה ,
|
|