"בין האשה־האדם ובין אשת־הבית": אשה ומשפחה בציבור הפועלים היהודי העירוני בתקופת היישוב

עמוד:98

העצמית החדשה . מחד גיסא "האשה האדם" השותפה — בדומה לגבר — בכל הפעילות החברתית בתוקף אנושיותם המשותפת . ומאידך גיסא , "האשה האם" הנהנית מחוויה הייחודית רק לה . ומבטאה את אופיה הפיזי והפסיכולוגי הנבדל , חווית האמהות . אמנם על פי דימוי עצמי זה , אין האמהות תפקידה היחיד של האשה , אך הוא התפקיד שלה בלבד , תפקיד רם ומיוחד המחכה לה . האב מוזכר מדי פעם ככתיבתן של הנשים על אמהותן החדשה , אך כמעין נספח —אשר ספק אם בכלל לשלבו באופן מלא בקשר ייחודי זה של האם וילדה . קשה לאתר את מכלול הסיבות להאדרה זו של ייחוד האמהות , אך קשה שלא לחוש במתח שבין השאיפה לשותפות מלאה בחוויה האנושית של בניין , יצירה ופעילות חברתית לבין ההאדרה של תפקיד האמהות כתפקיד ייחודי . תחום הפרט . בתקופה של מאבק לאומי וחברתי הקולקטיב הוא שעמד במרכז , והפרט — על צרכיו ורגשותיו — נדחק לשוליים . הקונפליקט של האם השואפת לחיות חיים מלאים ולא להיסגר בד' אמות ביתה נשאר קונפליקט אישי ופרטי . כדברי רחל כצנלסון , הדוברת היחידה כמעט לבעיותיה של האשה והאם , ב — 1929 טרם היתה זו לשאלה כללית המטרידה את המחשבה הציבורית . נחלת פרט היא , שאלת משפחה זו או אחרת , הקורסת תחת הנטל , ללא מסורת וללא תרבות של מנהגים וסייגים . שאלת אשה זו או אחרת בפינתה , בחדרה או בצריפה , נאבקת עם גורלה , מלאת מרירות ואי סיפוק ובודדת לנפשה . ( כצנלסוךשזר , ( 168 : 1930 קרוב לעשר שנים מאוחר חזרה כצנלסון לנושא וכתבה — מקובל שההסתדרות , צרכיה , מאוויה , מלחמותיה , נעלמים בהגיעם למפתן בית החבר . שם מתחילים החיים הפרטיים . על הקבוצה , על המושב , על השכונה , על האגודה —חלים חוקים , חלות מצוות , עליהם דנים בצבור , אותם מבקרים , מהם תובעים . אבל אין ענין לתנועה לנעשה בפנים ביתו של החבר . היש לחברה גם שעות פנאי ואם קיימת חלוקה צודקת של העול בין האב והאם ; האם דואג מישהו לזיקתה של האם לספר העברי ; המקבלת היא עזרה והדרכה בשאלות המסובכות של חייה ; האם העבודה השכירה בבית החברה —הכרח היא , ואם כן , אם זאת היא עבודה מאורגנת , או אולי ילדה מנוצלת מהעדות המזרחיות ; אם מעודדים את החברה הקונה הכל למשפחה , להשתמש בשכר העבודה באופן נבון ובהתאמה לצרכים של צבור העובדים ; ומי מדריך את האם—מטפלת והמחנכת ? ( דבר הפועלת , ( 179 : 1943 כיצד נסביר כי תנועת הפועלים נעמדה מחוץ למפתן הבית בעוד תנועת הפועלות הציצה מבעד לפתח , אך לא חצתה ונכנסה פנימה ? שתי התנועות היו לכודות בסתירות אשר מנעו , או לפחות הגבילו , את פעילותן . ההסתדרות חיזקה , כפי שראינו , בדרכים עקיפות וישירות , את דפוס המשפחה הבלתי שוויונית . נוח היה למנהיגי הפועלים כי צרכיו של הפועל יסופקו במסגרת המשפחה , על ידי עבודתה הבלתי מוצהרת של האשה . תודות להסדר זה שוחררו ההסתדרות , ובעיקר האיגודים המקצועיים ומועצות הפועלים , מהדאגה לסיפוק צרכים כגון דיור , מזון , מלבוש וטיפול בילדים . אולם העדפת דרך זו של מילוי הצרכים היום יומיים הובילה למתח בלתי נמנע בין ההסתדרות לבין המשפחה . ריבוי

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר