|
|
עמוד:96
ההסתדרות ושוק העבודה . פעולתה של תנועת העבודה בעיר התרכזה בעיקר בתחום העבודה . ההסתדרות היתה גורם חזק ופעיל באירגונם של העובדים והעובדות , בגיבושם של איגודים מקצועיים ובאירגון פעולות תרבות השכלה והווי . פעולתה של ההסתדרות חרגה מהמקובל לאיגוד מקצועי . ההסתדרות ניהלה את קופת החולים , הוציאה עיתון יומי , הקימה בתי ספר ותנועות נוער והפעילה רשת שיווק לתוצרת הארץ . בפעולות אלה , אשר שירתו בעיקר את העובדים השכירים וחברי הקואופרטיבים , הגיעה ההסתדרות להישגים מרשימים . רמת האירגון בין העובדים השכירים היתה גבוהה למדי . ההסתדרות צברה כוח ביחס למעסיקים והשליטה את מדיניותה בסוגיות שונות , כגון זכות השביתה ושלילת בוררות חובה . ההסתדרות הצליחה גם להשיג תנאים סוציאליים רבים כגון יום עבודה של שמונה שעות , חופשה שנתית , השתתפות המעסיק בתשלום דמי קופת החולים וכדומה . אולם לא כולם נהנו מהישגים אלה . העובדות במשק ביתן , למרות היותן מבחינה רשמית חברות הסתדרות , לא נחשבו למעשה "עובדות . " אמנם הוקם אירגון של נשים העובדות במשק ביתן " ) אירגון אמהות עובדות במשק ביתן" המוכר בכינויו המקוצר כ"אירגון אמהות עובדות , ( " אך אירגון זה לא פעל כאיגוד מקצועי המקדם את האינטרסים המיוחדים של חברותיו . העובדות במשק ביתן היו זקוקות לשירותים אחרים מאלו של כל קבוצת עובדים אחרת . הן היו זקוקות לשירותים ציבוריים תנועתיים אשר ימלאו חלק מהתפקידים המוטלים עליהן , ובמיוחד יסייעו בטיפול ובגידול הילדים . אך שירותים אלה כמעט ולא סופקו . הדרישה לבתי ילדים בעיר , לקופת עזרה הדדית , בעיקר לעת מחלה , למטבחים משותפים , וכיו"ב , הועלתה בשנות העשרים וחזרה ונשנתה בשנות השלושים . אולם בפועל התרכזה ההסתדרות במקומות העבודה המוכרים והאמהות נאלצו לשאת בכוחות עצמן בעול שלא זכה להכרה . נשים בשוק העבודה . מעמדן השולי של הנשים בכוח העבודה גרם אף הוא לוויתור על המשך התעסוקה לאחר הנישואין , ובמיוחד לאחר הולדת הילד הראשון . הנשים סבלו מאבטלה יותר מאשר הגברים ונפגעו יותר מהם מתקופות השפל החוזרות ונישנות . רבות מהנשים לא הגיעו לעבודה מקצועית אשר יכולה היתה להבטיח הכנסה גבוהה ותעסוקה קבועה יותר ( ברנשטיין , . ( 1987 , 1983 הכלכלה העירונית התבססה מעל לכל על ענפי הבנייה , תחום שנשים כמעט ולא עסקו בו . הן נדחקו , לפיכך , לענפים שוליים יותר . ב 1930 לאחר המשבר הכבד שהחל ב , 1926 עבדו 47 % מהנשים בעבודות שירות — עוזרות בית , טבחיות , מלצריות וכובסות . ב , 1937 לאחר השגשוג של העלייה החמישית ב , 1935-1932 המשיכו 33 % מהנשים לעבוד בעיסוקים אלה . השכר בעבודות השירות היה נמוך ביותר והתחלופה גבוהה . עוד כ 23 % מהנשים עבדו בשנים אלה בתעשייה זעירה , בעיקר בתעשיית הטכסטיל , הלבשה , קרטונז' ומזון . גם בענפים אלה נשארו הנשים בעיקר בעבודות הבלתי מקצועיות , וסבלו מתנודות עונתיות ומשכר נמוך . רוב עובדות משק הבית והתעשייה הזעירה מופיעות , על פי נתוני מפקד העובדים , 1937 — בדרגת השכר הנמוכה ביותר , עד 4 לא"י לחודש לעובדות החודשיות ושכר של בין 15 ל 25 גא"י ליום לעובדות היומיות . בפקידות ובמסחר עבדו עוד 11 % מהנשים ב 1930 ו 18 % ב . 1937 שכרן היה גבוה יותר , אם כי היתה בו שונות גדולה והוא נע בין 4 ל 8 לא"י . ולבסוף עוד כ 14 % עבדו במקצועות הרפואה , בעיקר כאחיות , ובהוראה , ושכרן היה גבוה יותר , כ 8 לא"י לחודש . הנשים הנותרות התחלקו בין עיסוקים שונים — חקלאות , בנין , מקצועות חופשיים ועוד . ככלל , נשים התרכזו בדרגות השכר הנמוכות , בעוד הגברים
|
|