|
|
עמוד:95
העובדים . אולם אין מקום לפקפק שלגבי נשים רבות היתה זו דרך רצופת קשיים — אישיים , חברתיים ואף כלכליים . כבר ב 1926 תבעה תושבת שכונת בורוכוב בוועידת הפועלות — "האמנם חיי המשפחה צריכים לשלול מאתנו את פרצופנו העצמי " ? ( דבר , 28 לאפריל , . ( 1926 ברכה חבס , מהנשים הפעילות והמנהיגות , העלתה את טענותיה בתוקף ובחריפות האם בעיר או במושבה נכנסת בהכרח , למרות הלבטים והמרי , לדפוס הידוע של "אשת החבר , " "אשת הבית" עם כל הכרוך בו . הוולד הילד הוא גבול בחייה , מעבר חברתי ורוחני המלווה בקושי רב . האם ניתקת מעבודתה — אשר כמעט תמיד נאחזת בה רק בעמל רב —גם כאשר עבודה זו היא לה לא מאוי נפשי בלבד אלא צורך כלכלי תקיף . בהכרח מתכנסת היא לד' אמותיה ונטרדת מן החיים החברתיים והצבוריים . לא בנקל באה השלמה . חריף הוא הקונפליקט בין האשה האדם ובין אשת הבית , חדור מרירות והתלבטויות ללא מוצא . ( אצל כצנלסון שזר , ( 167 : 1930 לסיכום , חלוקת העבודה המוכרת בין הגבר לאשה צמחה מחדש . הגבר היה המפרנס , גם אם לעתים קרובות בדוחק רב . האשה עבדה אף היא עבודה קשה בבית המשפחה , מנותקת במידה רבה מחיי הציבור . העבודה שבשכר והפעילות הציבורית היו נחלת הגבר , והיקנו לו מעמד והערכה בציבור , במשפחה ובעיני עצמו , ואילו האשה נדחקה — במידה זו או אחרת —לשוליים . המשפחה בסבך סתירות נשאלת השאלה מדוע התרחש תהליך זה שבו נכזבו הציפיות למשפחה מסוג אחר ולשוויון בין המינים והתמסדה המשפחה ההירארכית . ניתן להצביע על מספר הסברים . הכלכלה העירונית הקפיטליסטית . העדרה של אלטרנטיבה למבנה המשפחה המסורתי נבע מעל לכל מהעדרה של אלטרנטיבה לכלכלה הפרטית בכלל . אמנם כוונתה של העלייה החלוצית היתה ליצור חברה סוציאליסטית , "חברת עבודה" בלשון התקופה , אולם למעשה שינוי המבנה הכלכלי העירוני היה מוגבל ביותר . בשנות העשרים , לאחר העלייה השלישית ונהירת חלק גדול מהעולים החלוצים העירה , החל להתפתח הווי פועלי מיוחד במסגרת העיר . בתל אביב הוקמו שכונות אהלים שהיוו מעין עיר פועלים בתוך העיר הבורגנית הגדולה וצמחו מקומות מפגש , מוסדות תרבות ושירותים חברתיים של ציבור הפועלים . עם זאת המבנה הריבודי נשאר ללא שינוי מהותי . רוב העובדים נשארו שכירים הכפופים לדרגות ניהול שונות , והבדלי המשכורת בין הפועל המקצועי והבלתי מקצועי ( זוסמן , , ( 1974 כמו בין הגברים לנשים ( ברנשטיין , , ( 1983 נשמרו בסקטור ההסתדרותי בדומה לפרטי . קולקטיביות בתחום הצריכה היתה מוגבלת עוד יותר . הקיבוצים העירוניים היו מעטים וקצרי ימים ובשכונות העובדים לא התקיימה כל צורה של צריכה קולקטיבית . היה אמנם הווי פועלי במקומות העבודה , ובשכונות מסויימות , אך לא היה אירגון מחדש של מבנה החברה ולא נוסו דפוסים חדשים לסיפוק צרכי היסוד של האדם . בהעדרם של אלה המשיכה המשפחה בהכרח למלא את תפקידיה הקודמים כפי שראינו לעיל .
|
|