|
|
עמוד:76
צורת פעולה צפוייה ומובנת מאליה של מעצמה קולוניאלית . צורת פעולה זאת משתלבת יפה , כמובן , במסגרת התיאורטית הכללית של הניתוח , הרואה בבריטים גורם חיצוני למערכת החברתית של היישוב . אלא שספק אם מיעוט הפעולות של הבריטים בארץ מהווה בסיס מספיק לראייתם כגורם חיצוני . מול מיעוט הפעולות שלהם בארץ , עומדות פעולות רבות במקומות אחרים בהם שלטו . במקומות אחרים לא הסתפקו הבריטים בשליטה גרידא , אלא ביצעו השקעות במסחר , בתעשייה , בכריית חומרי גלם , בגידול סוגי מזון — פעולות שהיו כרוכות בשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי של אותן ארצות . עצם העמדת האפשרות של פעילות בריטית דומה בא ^ ישראל מעמידה בספק את היכולת לראותם כ"חיצוניים" למערכת . על כן , הצעד הנכון הוא הבנת מעמדה של אנגליה במערכת הקפיטליסטית העולמית , מגמות הפעולה של אינטרסים שונים בתוך אנגליה , וכל זאת תוך התייחסות ספציפית לפריפריה האימפריאלית , מתוך נסיון להבין את מגמות הפעולה של הבריטים בארץ ישראל . נניח , לדוגמה , שהאינטרס הבריטי העיקרי בארץ ישראל היה שליטה מירבית על דרכי האספקה של הנפט , ושלא היו בבריטניה כל אינטרסים שחתרו לפיתוח תעשייתי של הארץ . במצב כזה , מסתברת ה"פעילות המועטה" של הבריטים בארץ . אולם אין זאת אומרת שהם היו חיצוניים למערכת . זה רק אומר שהגדרה זאת של האינטרסים הבריטיים בארץ איפשרה ליהודים מרחב פעולה נרחב למדי בכל הנוגע לעיצוב הדפוסים החברתיים שלהם . לא נתקשה לדמיין לעצמנו מצבים בהם , גם בתנאים אלה , היו הבריטים עוברים מ"מיעוט פעולות" ל"הרבה פעולות : " מציאת נפט בארץ על ידי חברות יהודיות בבעלות מקומית בלעדית , או תוך שיתוף עם הון זר לא בריטי ; או התגבשות של הסתדרות עובדים דו לאומית ואנטי אימפריאליסטית . נעבור לתחום הדיון האחרון — הקשר בין היישוב היהודי לבין הערבים בארץ ישראל . עבור המחברים שלנו שני אלה היו "חברות" נפרדות , והם רואים את הערבים כגורם חיצוני בהסברת ההתפתחות החברתית של היישוב היהודי . גלעדי מנסח את היחס כך : על אף הקשרים בין הסקטורים — אפשר לראותם כנפרדים . האחד , הערבי , הקיף את רובה הגדול של האוכלוסיה , ורמתו מפגרת בחלקה העירוני , ופיאודלית למחצה בחלקה הכפרי . השני , היהודי , הצטיין בדינמיות ובשיעור גידול מהיר . היחסים בין שני הסקטורים התבטאו בעיקר בקניית מוצרים ושירותים ערביים על ידי יהודים , ועל ידי כך נוצרה תנועת אמצעי תשלום מהיישוב היהודי ליישוב הערבי . ( גלעדי , ( 13 : 1973 אייזנשטאדט "פותר" את שאלת הקשר בין הערבים ליהודים בכך שהוא מקדיש פרק נפרד , בסוף סיפרו , לדיון בערבים . הפרדה זאת מובלטת בכך שלאורך הספר עצמו אין הדיון בגיבוש הדפוסים המוסדיים של החברה היהודית עוסק כלל וכלל בערבים . למותר לציין ש"הפתרון" של פרק נוסף ונפרד מהווה התחמקות מדיון שיטתי בשאלת הקשר בין שני העמים בארץ ישראל . הורוביץ וליסק הם היחידים המתמודדים ישירות עם השאלה של הקשר בין היהודים לערבים בתקופת היישוב . הם מקדישים לשאלה פרק מיוחד , שהוא הפרק התכני הראשון בסיפרם . שארית הדיון תתמקד , לכן , בניתוח שלהם . הורוביץ וליסק טוענים שתחת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל צמחה חברה דואלית , דהיינו , מסגרת בה שני הלאומים פיתחו שתי מערכות חברתיות נפרדות . תוך פיתוח טיעונם , אומרים הם שדגמים תיאורטיים
|
|