|
|
עמוד:73
חברתית בפני עצמה אל "מערכת" אבסטרקטית , או אל החברות המהוות את מרכז המערכת הקפיטליסטית . דוס סנטוס , אחד ממנסחי הגישה , קובע : יש לגשת לניתוח מצב לאומי על ידי איבחון התנועה הספציפית שלו . את המצב הבין לאומי בו מתרחשת התנועה הזו יש לראות כתנאים כלליים אך לא כדמיורג ( יוצר עולמות ) של התהליך הלאומי , מכיוון שהאלמנטים בתוך האומה הם אלה הקובעים את האפקט של המצב הבינלאומי על המציאות הלאומית . יהיה זה קל מדי להחליף דינמיקה פנימית בדינמיקה חיצונית . לו היה הדבר אפשרי , כי אז יכולנו לחסוך מעצמנו את לימוד הדיאלקטיקה של כל תנועה בתהליך הגלובאלי , ולהשתמש במקומה בפורמולה כללית ומופשטת לניתוח המצבים הקונקרטיים השונים . . ( Dos Santos , 1973 : 72 ) על מנת להבהיר עד כמה דינמיקה חיצונית אינה מספיקה , הוא קובע -." שליטה חיצונית" הינה , עקרונית , בלתי ניתנת לביצוע . שליטה הינה בת ביצוע רק כאשר היא מוצאת תמיכה בין אותן קבוצות מקומיות הנהנות ממנה . ( שם , ( 78 דוס סנטוס מבהיר גם מה פירוש "תנאים כלליים : " מצב מתנה קובע את הגבולות ואת האפשרויות של פעולה ושל התנהגות של בני אדם . בעומדם מול מצב כזה , יכולים הם לבחור בין האלטרנטיבות השונות שהן חלק מן המצב המתנה , או שהם יכולים לנסות לשנות את המצב המתנה עצמו . ( שם , . 77 תרגום שלושת הקטעים שלי . ש . ס ( . אם נרצה להבהיר לעצמנו גישה זאת , פירושה שעלינו לראות בני אדם כפרטים ובקבוצות , כפועלים במלוא מובן המלה —אך לזכור שהמצב החברתי היסטורי בו הם פועלים כולל , מאז עליית הקפיטליזם , לא רק את מה שמצוי במסגרת הגבולות של "חברתם , " אלא גם מעבר להם , וזאת בגלל האופי העולמי של השוק הקפיטליסטי . המחברים בהם אנו דנים נוקטים , כפי שאמרנו , בקו הניתוח המסורתי . הדבר בא לידי ביטוי ממצה , כפי שראינו , אצל אייזנשטאדט : מוקד הניתוח שלו הוא התפתחות החברה היהודית בארץ ישראל , והוא עושה זאת בראותו חברה זאת כ"אחת מני חברות מודרניות רבות . " העולם , לדידו של אייזנשטאדט , מורכב מחברות דיסקרטיות שונות , חלקן מודרניות וחלקן לא . לחברות המודרניות קווי יסוד מבניים דומים , למרות שכל אחת מהן עברה דרך משלה לקראת המודרניות . החברות הלא מודרניות שואפות להיות מודרניות , ומצויות כיום בתהליך של מודרניזציה . מדוע לחברות המודרניות קווי יסוד מבניים דומים ; מדוע רוצות החברות הלא מודרניות להיות למודרניות ; מדוע עצם ההבחנה בין מודרניות ללא מודרניות—לשאלות אלו אין לתפיסה של מודרניזציה תשובה המתבססת על קשרי הגומלין בין התופעות השונות . התשובה הניתנת מבוססת על הפרדה בין מקרה למקרה . מתוך הנחה ראשונית וא פריורי שמדובר כאן בתהליכים נפרדים , עוסקים מחקרי המודרניזציה ב"מחקר משווה" — מחקר בו החוקר בודק באיזו מידה חלות תופעות דומות בשתי חברות נפרדות . זאת על מנת להגיע לניסוח של הכללות אמפיריות שתאפשרנה , בסופו של דבר , קביעת חוקים סוציולוגיים אוניברסליים .
|
|