|
|
עמוד:72
חלק מן הסכימה האנליטית שלו . הורוביץ וליסק מודעים יותר לקיומם של גורמים אלה , אך טיפולם בהם אינו שונה : הם מכריזים עליהם כעל "מערכות חיצוניות" המהוות מרכיבים של הסביבה בה המרכז —קרי , הנהגת היישוב היהודי —פועל . ומכאן ואילך הם ממקדים את הניתוח שלהם באופן כמעט בלעדי בהתפתחויות פנימיות ביישוב היהודי ( הורוביץ וליסק , . ( 221 : 1977 התיאוריה הסוציולוגית הקלאסית ראתה בכל "אומה מדינה" יחידה חברתית דיסקרטית "— חברה" —העומדת לצידן של יחידות חברתיות אחרות בעולם . תפיסה זו משותפת הן למרכסיזם הקלאסי והן לגישות לא מרכסיסטיות . אולם , הניסוח הבולט ביותר של התפיסה ניתן על ידי פארסונס , במושג ה"מערכת החברתית , " אותה הציג כיחידת הניתוח המאקרו סוציולוגי הבסיסית , ואשר חופפת , במציאות , "אומה מדינה" אחת . הדגם הקונקרטי ל"מערכת החברתית" של פארסונס היתה ארצות הברית . בתפיסה זאת יש אומנם התחשבות ביחידות חברתיות אחרות , אך רק בתורת השפעות "מחוץ למערכת . " להשפעות אלו חשיבות שולית בלבד ביחס לתיפעול המערכת . הדברים החשובים באמת—קביעת המטרות , עיצוב מערכת התפקידים הבסיסית , הינם תוצר של יחסים ופעולות תוך מערכתיות . ( Parsons , 1950 ) מול תפיסה זאת קמה בשנים האחרונות ביקורת הטוענת כי הניתוח הסוציו פוליטי המסורתי המבוסס על מחקר של "חברות" דיסקרטיות מחטיא היבט חשוב ביותר של היחסים החברתיים בעידן המודרני , והוא — שרבות מחברות אלה קשורות הדדית במערכת קפיטליסטית עולמית , שההשתתפות בה קובעת לא רק את סוג היחסים בין היחידות החברתיות השונות , אלא גם את אופיו של המבנה בתוך כל אחת מהן . מייצגי גישה זאת , ובראשם א . ג . פראנק , וע . וולרשטיין , ממקדים את הניתוח שלהם במערכת עולמית זו , ובוחנים כיצד משתתפת כל יחידה חברתית בו , ובאיזו דרך משפיעה השתתפות זאת על המבנה הפנימי שלה . בקיצור רב , הטיעון הקונקרטי של גישה זאת — הידועה כגישת התלות — הוא כדלקמן -.התפתחות הקפיטליזם בן ימינו כרוכה במבנה מיוחד של יחסים בין לאומיים אשר בו יכלו מספר חברות מערב אירופיות להקדיש את מאמציהן לצבירת הון , לפיתוח התעשייה והמדע , לטיפוח מעמד של כוח עבודה מקצועי , ולחיזוק המבנה המדיני שלהן , בעוד שחברות אחרות בפריפריה של אירופה המערבית סייעו להן בתהליך זה בכך שהתרכזו בייצור מזון וחומרי גלם המיועדים לייצוא . התהליך היה מלווה בהתפתחות של מעמדות אשר היו מעוניינים בחיזוקו של קשר בין לאומי זה , ובאכיפת משטרי עבודה שיאפשרו אותו . עלייתו המוצלחת של הקפיטליזם פירושה היה שבירול ראשוני זה הפך להיות חלוקת עבודה בין לאומית מורכבת ביותר , שבה עמדו לרשות המרכז מרבית ההון , טכנולוגיה ברמה גבוהה , ריכוז גבוה של כוח עבודה מקצועי , ומערכות פוליטיות איתנות שאיפשרו לו לקבוע את הדרכים להמשך פיתוחו של הקפיטליזם ולאכוף אותן על המדינות שבפריפריה . אלו מצידן הוגבלו למילוי תפקידים משניים , כגון הספקת חומרי גלם או מצרכי מזון , בלא שתהיה להן היכולת לצבור הון , לפתח בסיס טכנולוגי מדעי עצמאי , לקבוע את זרימת ההשקעות וקצב הפיתוח . יכולתן הפוליטית לקבוע את מהלך החיים הקולקטיביים הוגבלה וגורל ן נעשה תלוי בפעולות ובהחלטות שנעשו במרכז . בקיצור , מיקומה ותפקידה של "חברה" במערכת הקפיטליסטית העולמית עוזרים להסביר לא רק יחסים חיצוניים שלה , אלא גם אספקטים מבניים פנימיים מרכזיים שלה : טיבו של תהליך הייצור , המבנה המעמדי , אופי המערכת הפוליטית , אפשרויות הפיתוח , וכר . פירושה של גישה זו איננו דווקא העתקת נקודת הכובד של הניתוח מכל יחידה
|
|