הערות לסוציולוגיה ההיסטורית של תקופת היישוב

עמוד:69

באנטומיה של האדם מצוי מפתח לאנטומיה של הקוף . אולם הרמזים להתפתחות גבוהה יותר המצויים אצל חיות בלתי מפותחות ניתנים להבנה רק לאחר שההתפתחות הגבוהה יותר כבר ידועה . הכלכלה הבורגנית יכולה על כן לספק מפתח להבנת העתיקה , וכו . ' אך כלל וכלל לא בדרך של אותם כלכלנים המערפלים את כל ההבדלים ההיסטוריים ורואים יחסים בורגניים בכל הצורות החברתיות . ניתן להבין מס עובד , מעשר , וכו , ' אם אתה מכיר את הרנטה הקרקעית . אך אסור לראותם כזהים . יתר על כן , כיוון שהחברה הבורגנית עצמה איננה אלא צורת התפתחות מלאת סתירות , יחסים שמקורם בצורות קודמות ימצאו בה , לעתים קרובות , רק בצורה עצורה , או אפילו מעוקמת . למשל , בעלות קומונאלית . לכן , אם כי זה נכון שיש בקטיגוריות של הכלכלה הבורגנית אמת היפה לכל הצורות החברתיות האחרות , יש להתייחס לזה תוך הסתייגות . הן כוללות אותן כצורה מפותחת , או עצורה , או קריקטורית , וכו , ' אך תמיד עם הבדל מהותי . מה שקרוי הצגת ההתפתחות ההיסטורית מבוסס , בדרך כלל , על העובדה שהצורה האחרונה מתייחסת אל כל הקודמות לה כאל מדרגות המובילות אל עצמה , ומכיוון שרק לעתים רחוקות ורק בתנאים מיוחדים ביותר מסוגלת היא לבקר את עצמה ... היא תמיד רואה אותן בצורה חד צדדית . ; Marx , 1973 : 106-105 ) תרגום שלי — ש . ס ( . אם אנו ניגשים , אם כן , לניתוח תקופה קודמת עם מושגים שלנו , אלה יעזרו לנו להגיע להבנה טובה יותר של אותה תקופה , אך לא להבנה שלמה . ההבנה הטובה יותר מתאפשרת מכך שאנחנו יכולים להבחין בתקופה הקודמת ברמזים של התפתחויות אשר באו לכלל התגלות מאוחר יותר , ואשר בני התקופה לא היו מודעים להם . אנו יכולים להבחין טוב יותר מבני התקופה בהתפתחויות שהיו מצויות בה בכוח אך לא בפועל . אך ההבנה השלמה מושגת רק אם אני מתייחס אל התקופה הקודמת בפני עצמה ובמושגיה היא . אם אני ניגש אל העבר כנדבך בבניין של ההווה בו אני מצוי , הרי קרוב לוודאי שאמצא עצמי אומר דברים אודות ההווה יותר משאני אומר דברים על אודות העבר . הספרים אותם אנו סוקרים כולם נוקטים באותה גישה אשר מרכס מבקר בקטע שלעיל : הם רואים את תקופת היישוב כנידבך או סידרה של נידבכים העומדים בייסוד החברה הישראלית בת ימינו . בעשותם כך , מה שהם מוצאים בחברה היישובית איננו אלא סממנים של החברה הישראלית בת ימינו . ראינו כבר אספקט אחד של ראייה זאת : שימוש בדפוסים דומינאנטיים של היום בקביעת המציאותי בעבר . אך מעבר לכך יש דוגמות רבות אחרות : שפירא רואה את כל התקופה כשלב של בנייה איטית על ידי אנשי אחדות העבודה את בסיס הכוח העצום עליו הם חולשים כיום . גורני מדבר על "התפתחות" מתמדת של האידיאולוגיה . גלעדי טורח להראות לנו כי העבר היה דומה להווה הרבה יותר מכפי שהאגדות הרווחות עליו מראות , ואומר כי בכוונתו "להוכיח כי כבר בסוף שנות ה 20 נקבע במידה רבה דיוקנו הפוליטי ציבורי ואופיו הכלכלי חברתי" של היישוב ( גלעדי , . ( 9 : 1973 אולם את המפתח ואת הביסוס לצורת ראייה רטרוספקטיבית זו של ההיסטוריה נמצא אצל הורוביץ וליסק ואצל אייזנשטאדט . הורוביץ וליסק מציינים במפורש שזו צורת הניתוח שלהם , בקטע הבא :

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר