|
|
עמוד:67
שהגיעו לכלל התמודדות עם ה"מציאות" —נמצאת מתאימה היום לשלב הילדות במישור הביוגרפי , דהיינו , מספרים אותה לילדים ולנערים בשלב בו אין הם צריכים עדיין להתמודד עם המציאות . לפני שנסיים חלק זה של העבודה , ראוי לעמוד על בעייה נוספת העולה כתוצאה מן ההבחנה בין אידיאולוגיה ומציאות . לא רק שבצמד זה המציאות נוטה להיתפס כחזקה יותר , כפי שראינו עד כה , אלא שהיא נוטה גם להיתפס כברורה וכידועה יותר . האידיאולוגיה היא מורכבת , מפותלת , ניתנת לפירושים שונים ולסילופים . מולה עומדת המציאות , חד משמעית , מוכנה להיקרא על ידי כל אחד המעוניין בכך —אם הוא רק מוכן להשתחרר מדעות קדומות אידיאולוגיות . גישה כזו מוצאת ביטוי אצל רוב המחברים שלפנינו , אשר מעמידים את עבודותיהם כנסיונות מדעיים לפירוש העבר , מול הכתיבה האידיאולוגית שאיפיינה את המשתתפים במעשה . אולם היא מוצאת את ביטוייה בעיקר בסיפרו של גלעדי , הנוטל על עצמו לתקן את הדימוי המעוות שרווח בציבור על העלייה הרביעית , והנובע , לדעתו , מדעות קדומות . הדרך בה הוא בוחר לעשות זאת היא להראות "מה היתה המציאות באמת . " אולם , כפי שיתברר מייד , אין זו מלאכה קלה כלל ועיקר —ולא רק בגלל הבעייתיות שבמשימה כזאת , כפי שהיא מוצגת , לדוגמה , על ידי הסוציולוגיה של התודעה , ואשר גלעדי אינו מודע לה כלל . גם על פי כללי המשחק של גלעדי עצמו אין הדבר פשוט . עבור גלעדי , ה"מציאות" הינה התפלגות מספרית של הכוחות השונים ברגע נתון . על פי זה , הוא בודק אספקטים שונים של החיים בתקופת היישוב , והדימוי שהצטייר עליהם במשך השנים , ושופט באיזו מידה הדימוי נכון או לא . ניקח לדוגמה נושא מרכזי , המעסיק את גלעדי משך כל סיפרו : מדוע היה הימין חלש כל כך מבחינה פוליטית , בעוד שמבחינה כלכלית היה הגורם הדומינאנטי בכלכלת היישוב ? הוא מגיע לשאלה זו לאחר בדיקה המראה שמירב ההון בתקופת היישוב היה פרטי , ולא לאומי . אלא שיש כאן הטעייה עצמית , הנובעת מן התפיסה שהמציאות היא התפלגות מספרית פשוטה של הכוחות —תפיסה סטאטית וחסרת משמעות , המתעלמת מכך שב"מציאות" יש גם מגמות ושליטה , אשר אינן פועל יוצא ישיר של יחסי כוחות מספריים . על פי ספירה פשוטה , ההון הפרטי בתקופת היישוב היה אמנם הגורם הגדול ביותר —אך האם היה גם הדומינאנטי ? לשם הבהרת הבחנה זו , נזכיר כי בהרבה מן הקורפורציות הגדולות בעולם המערבי , דומינאנטיות איננה קשורה בהכרח למספר המניות שבבעלותך . קבוצות קטנות , משפחות , שולטות על קורפורציות גדולות למרות שבידיהן אחוז קטן ביותר מן המניות , וזאת בגלל ששאר המניות מפוזרות בידי מספר גדול מאוד של בעלים . בכלכלת היישוב היה מצב דומה , וגלעדי עצמו עומד על כך : ההון הפרטי היה גדול יותר , אך מפוזר בין מספר גדול של אנשים , בעוד ההון הלאומי היה מרוכז בשליטת תנועת העבודה —דבר שאיפשר לה לקבוע מגמות התפתחות במשק כולו , או שליטה בענפים בהם בעלותה היתה מצומצת ביותר . אם אנו מעמידים את הדברים כך , הרי שהשאלה שמטרידה את גלעדי מפסיקה להיות מעניינת , ובמקומה עולה שאלה אחרת : מדוע , עם כל השליטה הכלכלית , ולא רק פוליטית , שלהם , לא הצליחו אנשי תנועת העבודה בהגשמת תוכניותיהם המקוריות ? אם כן , ההבחנה בין אידיאולוגיה ומציאות המנחה את העבודות של כל המחברים שלנו בעייתית ביותר , לא רק מנקודת הראות של עצם האבחנה והקשיים הכרוכים בה , אלא גם מנקודת הראות של ניתוח כל אחד מן האלמנטים בנפרד .
|
|