הערות לסוציולוגיה ההיסטורית של תקופת היישוב

עמוד:54

הערות לסוציולוגיה ההיסטורית של תקופת היישוב שלמה סבירסקי בשנים האחרונות —בעשור האחרון , לערך —הולכת ונוצרת ספרות ענפה במדעי החברה בארץ אשר נושאה המרכזי הוא התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל . לראשונה מתפתחת בארץ סוציולוגיה היסטורית המתמקדת בתהליכי ההתהוות של החברה הישראלית . חשיבותה של ספרות זו נובעת משני גורמים : ראשית , זהו נסיון ראשון בארץ לערוך ניתוח שיטתי של תהליכי התהוות החברה הישראלית שלא על ידי גיבורי האפוס הציוני עצמם . שנית , ספרות זו משתמשת בכלים של מדעי החברה , ועובדה זו מעניקה לה את ההילה של אובייקטיביות , מהימנות ושיטתיות אשר מקובל ליחס למדע . שני גורמים אלה , בחברם יחדיו , מעניקים לספרות זו נופך של ניפוץ מיתוסים , תיקון עיוותים , גילוי עובדות לאשורן , והצגת הדברים "כפי שהיו באמת . " נוצר הרושם של התגבשות גירסה היסטורית מדעית של תקופת היישוב . מטרתו של מאמר זה לבחון בחינה ביקורתית כמה מן העבודות המרכזיות בספרות זו . הדיון יתמקד ביסודות המושגיים והמתודולוגיים של העבודות הללו , במטרה להראות כי יסודות אלה רעועים ביותר . כתוצאה מכך , אטען , אין עבודות אלו מגיעות לכלל סוציולוגיה היסטורית של ממש , והן מהוות לא יותר מאשר נוסח שונה —מתובל במונחים מדעיים —של גירסה היסטורית מסוימת הנפוצה בישראל . בחרתי להתרכז בעבודות הבאות : ש . נ . אייזנשטאדט , החברה הישראלית ;( 1967 ) יוסף גורני , אחדות העבודה ;( 1973 ) 1930-1919 דן גלעדי , היישוב בתקופת העלייה הרביעית ;( 1973 ) יונתן שפירא , אחדות העבודה ההיסטורית ;( 1975 ) ודן הורוביץ ומשה ליסק , מישוב למדינה . ( 1977 ) עבודות אלה הן רק חלק מן העבודות אשר יצאו לאור בשנים האחרונות ' . בחרתי בהן משום שהן נראות לי החשובות ביותר לביקורת , אם מבחינה זו שהן מציבות ומייצגות את כיווני המחקר המרכזיים , ואם מבחינה זו שהן מהוות דוגמאות מחקר מרכזיות . עבודות אלו שונות זו מזו בנושאיהן , בזיקות הדיסציפלינריות שלהן , ובניתוחיהן הספציפיים . סיפרו של אייזנשטאדט הוא מעין היסטוריה סוציולוגית כוללת של החברה היהודית בישראל עד תקופתנו , עם דגש על ניתוח מוסדי מפורט . עבודתו של גורני עוסקת בתיאור העמדות הרעיוניות של אחדות העבודה במספר נושאים מרכזיים . סיפרו של גלעדי הוא נסיון לצייר תמונת מצב מפורטת של המבנה הכלכלי והפוליטי של היישוב היהודי בתקופת שנות העשרים . שפירא מתמקד בחיפוש אחר מקורות העוצמה המקור : מחברות למחקר ולביקורת , מס . , 2 ( פברואר ) . ! 979 פורסם ברשות .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר