|
|
עמוד:50
שללו את הסדר הקיים , את המערכת הפוליטית . האידיאית והחברתית כולה , סייע להתפתחות מפלגה דומינאנטית ומערכת מפלגתית בשליטת מפלגה זו . המפלגה הליברלית דמוקרטית ביפן והמפלגה הנוצרית דמוקרטית באיטליה , שתי מפלגות שנהיו לדומינאנטיות בארצן , נוצרו תחילה כדי להגן על המערכת מפני האיום הנשקף מן הקומוניסטים והסוציאליסטים . סארטורי השתומם ביותר על כך שלא עלה בידו לזהות מפלגה אנטי מערכתית בישראל . אולם טעות היתה בידו . ניתן אכן לזהות מפלגות כאלה : המפלגה הרביזיוניסטית בתקופת היישוב ומפלגת חרות , יורשת המפלגה הרביזיוניסטית , לאחר הקמת המדינה . המפלגה הרביזיוניסטית היתה אנטי סוציאליסטית ושללה רבים מן הערכים המקובלים על הקואליציה השלטת : שהחברה צריכה להיבנות בעיקר על ידי הון לאומי , ושההסתדרות על קיבוציה ואיגודיה המקצועיים היא שתסלול את הדרך למדינה . היא עמדה על כך שלאומיות היא העיקרון המוביל היחיד והאחד של תנועה לאומית , וכי עיקרון זה מוציא את כל שאר העקרונות , בפרט את הסוציאליזם . כאשר השקפותיה של המפלגה הרביזיוניסטית נדחו על ידי מפלגות הרוב בהסתדרות הציונית , פרשה ממנה המפלגה ויצרה ארגון נפרד משלה . אפיזודה זו רק גרמה לכל שאר המפלגות להתלכד ביתר שאת סביב מנהיגי מפא"י שהיו אף מנהיגי הציונות . מפלגה אנטי מערכתית זו לא הציגה איום ממשי על המפלגה הדומינאנטית או על המערכת המפלגתית שתחת שליטתה . בשנותיה הראשונות ניסתה המפלגה הרביזיוניסטית לגייס את תמיכת המעמד הבינוני למאבק במפלגות הפועלים . מנהיגה , זאב ז'בוטינסקי , הכריז ב 1927 כי "אם יש מעמד הנושא את העתיד ... הרי זה אנו הבורגנים , אוייבי מדינת המשטרה שמעל לכל , האידיאולוגים של האינדיבידואליזם" ( שכטמן ובנארי , . ( 223 : 1970 אך לרוע מזלה לא היה ביישוב היהודי מעמד בינוני שיכול היה לשאת מפלגה . אנשי המעמד הבינוני בקהילה היהודית היו , ברוב המקרים , זעיר בורגנים , בעלים של רכוש יצרני או מסחרי בקנה מידה קטן . עיקר מניינו של המעמד הבינוני היהודי , כולל אלה 1 התומכים בציונות , בחר להשאר מחוץ px ? ישראל . המעמד הזעיר בורגני הקים מפעלים קטנים , ואילו היוזמה הכלכלית בקנה מידה גדול —הקמת מפעלי בניין , חקלאות וחרושת —זו הושארה בידי ההסתדרות בעלת העוצמה הכלכלית הרבה . אפילו חלק מן התומכים ברעיונות הלאומיים של הרביזיוניסטים העדיפו לראות הסתדרות יציבה ומשגשגת —שכן כל כלכלת הארץ , ואיתה מעמדם הם , היתה תלויה בה . ראשי מפא"י ניצחו על איגוד מקצועי חזק ביותר , ומשנות השלושים גם על ההסתדרות הציונית , שנסמכה במידה לא קטנה על תמיכה כספית של תעשיינים וסוחרים גדולים . על כך הלין במרירות המנהיג הרביזיוניסטי באומרו כי "סוף סוף אי אפשר לנו להגן על המעמד הבינוני כשהוא עצמו טינופת" ( שכטמן , . ( 235-11 : 1959 בתחילת שנות השלושים נעשה על ידי הנהגת מפא"י ניסיון להגיע עם ההנהגה הרביזיוניסטית להסדר הדומה בעיקרו להסדר שבין מפא"י למפלגות אחרות . למפלגה הרביזיוניסטית היה איגוד מקצועי משלה , ובן גוריון , מזכ"ל ההסתדרות , היה מוכן להניח לה להמשיך ולקיים את לשכות התעסוקה שלה . יתרה מכך הוא אף היה מוכן להסכים כי בכל מפעל שיש בו בין 15 ל 25 אחוזים פועלים רביזיוניסטים ( הפרטים הושארו למשא ומתן נוסף ) תהיה להם הזכות להכריע בעד בוררות לפני שמוכרזת שביתה . היתה זו מחווה משמעותית ביותר מצידו של בן גוריון הסוציאליסט לאידיאולוגיה
|
|