|
|
עמוד:44
מפלגת אחדות העבודה ( אשר ב 1930 היתה למפלגת פועלי ארץ ישראל , מפא"י , וב 1968 למפלגת העבודה הישראלית . ( ככל שהלכה וגברה עוצמתה של ההסתדרות , שהתבססה תוך זמן קצר כארגון הגדול והחזק בחברה היהודית הארץ ישראלית , הלכה וגברה אף מודעותם של מנהיגי העלייה השנייה ליתרונות הצומחים להם ממעמדם בה . ההסתדרות הקימה איגודים מקצועיים חזקים , רשת מוסדות רווחה , קומונות חקלאיות ( קיבוצים , ( קואופרטיבים חקלאיים ( מושבים , ( חברות בנייה ומפעלי ייצור גדולים . כאשר התעוררה דרישה מצד האופוזיציה השמאלית באחדות העבודה כי המפלגה תהדק את אחיזתה בהסתדרות התנגד לכך מנהיג המפלגה , שהיה אף המזכיר הכללי של ההסתדרות , דוד בן גוריון , אשר דגל עתה בדמוקרטיה המעמדית הפורמאלית . בנאום מ 1925 הוא עמד היטב על מהות הארגון החד מעמדי ורב מפלגתי שעמד בראשו ועל משמעות קיומו של ארגון זה י כוח השלטון שהיה מקודש למפלגה הודות למפעליה הכלכליים והישוביים ושבזכותם היתה מאלצת ומכרחת את הציבור להתחשב איתה , בלי קשר עם השקפותיה , כוח זה ניטל ממנה ... [ כתוצאה מכך ... [ אין המפלגה יכולה עוד לעשות דבר קטן או גדול על דעת עצמה — היא תלויה בבחירות בדעת הקהל שמחוצה לה . אישי המפלגה ומנהיגיה יש להם תוקף רק במידה שהציבור הגדול שלא מחברי המפלגה נותן בהם אמון ובוחר בהם . ( בן גוריון , . ( 200 : 1925 אך לאחר תקופה מסויימת השתנו שוב התנאים . משבר כלכלי ושורה של אירועים פוליטיים בהסתדרות הציונית גרמו לראשי ההסתדרות לשוב ולהדגיש את התפקיד המכריע של המפלגות הפוליטיות . אירועים אלה החלו ב 1924 עם גל חדש נוסף של מהגרים , הפעם גל שכלל מספר רב של יהודים בני המעמדות הבינוניים שהביאו עימם אמצעים עצמאיים , אף כי צנועים , וביקשו להמשיך ולעסוק בארץ במקצועותיהם ולהמשיך ולקיים בה את אורח חייהם . כתוצאה מכך חל שינוי משמעותי בפרופיל הסוציו כלכלי של הקהילה היהודית בארץ ישראל . לשינוי זה היתה השלכה חמורה על מעמדה של ההסתדרות , אשר עצם יכולת קיומה הועמדה עתה בספק . בתקופה זו זרם לארץ הון רב ממקורות פרטיים אשר חיזק את הסקטור הכלכלי הפרטי . אפילו הקרנות של ההסתדרות הציונית , שבעבר הזרימו מימון לסקטור הפועלי , החלו עתה לפנות לאפיקים אחרים ולתמוך במשקיעים פרטיים , בין אם לצורך רכישת קרקעות והתיישבות פרטית , ובין אם ליוזמות עסקיות אחרות . עתה כבר לא היה מובן מאליו כי החברה היהודית הנוצרת בארץ ישראל תהיה בהכרח חברה סוציאליסטית ( ביין . ( 306 : 1954 מגמות אלה של התחזקות הסקטור הפרטי והחלשות הסקטור הציבורי נבלמו בשנים 1926-7 עם פרוץ המשבר הכלכלי . עסקים רבים פשטו את הרגל ואבטלה חמורה השתררה . מהגרים רבים נאלצו להשיב פניהם אחור ולשוב לארצות מוצאם . כל המפעל הציוני נראה כתלוי על בלימה ומט ליפול . נוכח מצב זה החליטה הנהגה חדשה של ההסתדרות הציונית לאמץ קו פעולה חדש אשר בין השאר פגע בהסתדרות . ההנהגה הציונית החלה לפעול לאיזון תקציבה שגרעונו הלך ותפח והקטינה את תמיכתה בהסתדרות ובמפעליה הגרעוניים השונים , שחלקם נאלץ להסגר .
|
|