|
|
עמוד:12
חושיות אחרות , מה שמוליך אותם להבנה אחרת של משמעות היצירה . אשר לי , המחשבות שמעורר בי היום הציור של בייקון שוב אינן עולות בקנה אחד עם מה שכתבתי עליו בשנת . 1977 יצירות התרבות , בדומה לחלומות , כורעות תחת דחיסותם של תהליכים לא מודעים רבים . הפירוש מעצים תהליך זה או זה . רבגוניותן תואמת את הדחיסות הזו . לפיכך , גם הפרשנות הפסיכואנליטית לעולם אינה נכונה לגמרי , ובנדיר שגויה לגמרי . ככל שהיא מצליחה להבחין בין התחושה , הריגוש , התנועה והפנטזמה שהתמזגו בחוויה האסתטית לכדי תמונה כוללת , כן היא מדוייקת וסגולית יותר . פרויד מדבר על היקסמות ראשונית שהשרה עליו פסלו של מיכאלאנג'לו משה . היקסמות שנשנית בעוצמה כה רבה כל אימת שהוא מבקר ברומא , עד שהוא מחליט , כדי להבהירה לעצמו , לערוך אנליזה עצמית ולכתוב ( האנליזה העצמית היא בלתי נפרדת לדידו מעמל הכתיבה ) מאמר על הדמות האבהית רבת הכוח שפסל זה מגלם . הלם המפגש עם היצירה ניתן להשוואה להתאהבות ממבט ראשון או לאימה של מי שעומד למות . יצירת אמנות או הגות , הממוקמת על פרשת הדרכים של שני צירי הקיום האנושי , אהבה ומוות . הפרשנות הפסיכואנליטית מביאה בחשבון ציר שלישי - את הצורך להבין . לחזור אחר כך ולעיין ביצירה כדי להיטיב להתענג עליה , כדי להזין את החלומות בהקיץ , להמריץ את המחשבה , ולעתים לגרום להתנעת תהליך יצירתי . מבין הציירים החיים נחשב בייקון לאחד היקרים בעולם . איני סבור שמדובר בתופעה מסחרית או אופנתית גרידא .
|
|