הקדמה

עמוד:13

הקדמה כבוד רב חלקה לי החברה ההיסטורית הישראלית כשהזמינה אותי לשאת את הרצאות במת ירושלים לזכר פרופסור מנחם שטרן המנוח לשנת 999 ו . הדבר נכון שבעתיים הן בשל מעמדו הרם בתחום תולדות ישראל בתקופה ההלניסטית הן משום שאהבתי הראשונה היתה ההיסטוריה של העת העתיקה , ובמיוחד תולדות עם ישראל והעולם הקלסי - התחום שבו העלה פרופסור שטרן תרומה כה רבה לפני מותו הטרגי . במחשבותי חזרתי יותר מפעם אחת לתקופה גרעינית זו בקורות העת העתיקה ובתולדות עם ישראל , כדי לגבש נקודת מבט מיוחדת על הבעיות של האתניות והלאומיות . חשתי אפוא אסיר תודה במיוחד לחברה ההיסטורית הישראלית על שהזמינה אותי באדיבותה להרצות בירושלים . הנושא שבחרתי לעסוק בו , תפקיד האומה והלאומיות בהיסטוריה , הוא נושא רחב . נושא זה משך תשומת לב רבה של היסטוריונים ושל אנשי מדעי החברה ועורר דיון ער בקרבם . בהתחשב בוויכוחים הרבים הקיימים בתחום זה , יש לגשת לנושא בעקיפין , דרך חקירת ההיסטוריוגרפיה של הלאומיות ושל התיאורים ההיסטוריים הרבים של האומה שהציעו החוקרים . בהמשך אעסוק במיוחד בדיונים התיאורטיים המתנהלים בקרב ההיסטוריונים של הלאומיות . ואולם , לאור אופיו הביךתחומי של נושא מחקר זה , ולאור השפעתם של חוקרים מתחומים שכנים על גישותיהם של ההיסטוריונים ועל ניסוחיהם , שומה עלי גם לבחון את עבודתם של אנשי מדע המדינה , סוציולוגים , אנתרופולוגים וחוקרים מתחומים אחרים , שהעלו תרומה לדיונים הבסיסיים על תפקיד האתניות והלאומיות . למותר לציין כי במסגרת הנוכחית בל שאני יכול לעשות הוא להציג מבט מתומצת , כללי מאוד , על החידושים הרבים בנושא רחב זה , המתפתח במהירות רבה . המחקרים ההיסטוריים של האומות ושל הלאומיות , העוקבים זה אחר זה , אינם רק תוצאה של מגוון ההשקפות והעמדות של ההיסטוריונים , או אפילו של עמדות לאומיות ושל מסורות היסטוריות שונות , רלוונטיות ככל שיהיו במקרים רבים . אפשר להסבירם בעיקר לאור מעורבותם של ההיסטוריונים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא