|
|
עמוד:8
כישרונות , בן למשפחה דוברת יידיש מביאליסטוק . עוד בעירו ספג לא רק את עושרה של המורשת היהודית העתיקה אלא גם את יסודות התרבות העברית המודרנית . משנעשה היסטוריון , ולכל אורך פעילותו האקדמית ובכל למדנותו המקיפה , הוא נתן ביטוי למחויבותו העמוקה להתחדשותה של התרבות העברית , שהיא אחד מסימניה הבולטים של הלאומיות היהודית המודרנית . לצערנו הרב , לאומיות , או ליתר דיוק - לאומנות אפלה , גם מילאה תפקיד מכריע במותו . הוא הסתייג מן הכינוי "האסכולה הירושלמית , " שהתייחס לקבוצת ההיסטוריונים שהתוותה את הקווים המנחים בחקר תולדות ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולדור הראשון של תלמידיהם , שעמם נמנה שטרן עצמו . ואולם , הוא הכיר בכך שהיסטוריונים אלה , והוא בכללם , נוקטים גישה לאומית בחקר תולדות עם ישראל . מנחם שטרן היה אחד מששת ההיסטוריונים הירושלמים ששיתפו פעולה בכתיבת שלושת הכרכים המקיפים של "תולדות עם ישראל , " בעריכת חיים הלל בן ששון . היה ברור לו שהגדרה שתחול על ששת ההיסטוריונים הללו , "על אף השוני הרב שביניהם , תביא בחשבון את מגמתם לתאר את תולדות ישראל כתולדות אומה חיה ... על האספקטים השונים והמגוונים של חייה , ולא במוצהר את תולדות היהדות . " בעבודתו ניכרת , ללא צל של ספק , השפעתה של הגישה הפרניאליסטית ( perennialist ) בתולדות עם ישראל והאומה היהודית , גישה שהיתה אחד מסימני ההיכר של ההשקפה ההיסטוריוגרפית של האבות המייסדים של חקר תולדות ישראל בארץ . בהקדמה הכללית למהדורה העברית של "תולדות עם ישראל , " שראתה אור בשנת 1969 ( ההקדמה , מעניין לציין , לא נכללה במהדורה האנגלית שפורסמה בשנת , ( 1976 כתב בן ששון : "עדיין טובה המסגרת הלאומית לבירור היסטורי של אמת , שכן היא מסגרת טבעית ומודעת המארגנת דורות על דורות מעשי אנוש ויחסי חברותיהם . " והוא הוסיף : רציפותה של אומה מן האומות היא צירוף התמורות במסגרת של גורמים וכוחות מאחדים . העם היהודי רושם לעצמו היסטוריה רצופה מן העתיקות שבעולם ... עיון כראוי בתולדות אומה זו מלמד , שבמעברים ובפיזור של היהודים בתולדותיהם הארוכים והמגוונים יש הרבה יותר רציפות הגוף נושא התרבות , הרבה יותר עמידה על
|
|