|
|
עמוד:10
המאה השישית או בראשית המאה החמישית לפסה"נ , וכי קונג פו צה נפגש עם לאו צה ואף למד מפיו . בראשיתה של המאה שלנו נעשתה שאלת מוצא הדאואיזם בעיה השנויה במחלוקת חריפה . הפרופיסור חו שי , אחד מבני סמכא הגדולים ביותר בתחום הפילוסופיה הסינית הקדומה , היה מן הראשונים שהביע דעתו בשאלה זו . הוא ניסה להוכיח , שפגישת קונג פו צה עם לאו צה אמנם נתקיימה באייה ומן בץ השנים 511-518 לפסה"נ ; לעומת זאת ייחס לעולם האגדה את הסיפור שלאו צה הרחיק מערבה דרך תחנת הגבול וכי קורותיו לאחר מכן לא נודעו לאיש . כנגד ראיותיו של חו שי טען בחריפות ההוגה והעסקן הפוליטי ליאן צי צ'או , שניסה להוכיח , כי שמונה או תשע עשיריות לפחות של הספר דאו דה צ'ינג אינו אלא חלקים שונים מספרו של ציואנג צה ושזמן חיבורו במאות - 'ד גי לפסה"נ . טענותיו העיקריות של ליאךצי ציאו הם : ראשית - גם מנג צה , תלמידו של קונג פו צה , וגם מו די , שהטיף לרעיון האחווה הכללית - שני חכמים שהרבו למתוח בקורת על דברי מתנגדיהם - אינם מזכירים את לאו צה אפילו במלה אחת ; שנית - תוכנם של כמה מפרקיו של דאו דה צ'ינג והמבנה הלשוני של כמה ממשפטיו אינם מרשים בשום פנים לייחס חיבור זה לתקופה קדומה יותר . אץ באפשרותנו לפרט כאן ביתר הרחבה את טענות מחייביה ושולליה של אותנטיות הספר דאו דה ציינג ואישיות מחברו . מכירים אנו היטב את הקשיים הנערמים בדרכם של החוקרים , המשתדלים להוכיח כי אכן חי לאו צה במאה השישית והחמישית לפסה"נ וכי אכן הוא הוא שחיבר את הספר דאו דה ציינג . עם זאת חובה עלינו להתייחס בזהירות רבה גם אל טענותיהם
|
|