משיחיות ומציאות

עמוד:יג

[ ה ] שתי סוגיות פולמוסיות קשורות לתשתית הרעיונית של כהן — הסוגיה של הפאנ תיאיזם , וביתר ייחוד שפינוזה ומשנתו , והסוגיה של הנצרות . בספר הוקונים טען כהן , שההבדל בין המונותיאיזם לפאנתיאיזם סובב על מושג הבריאה , על בעיית ההוויה וההתהוות , כי הפאנתיאיזם שולל התהוות וכן סובב הוא על שאלת היחס בין אדם ואל . כהן טוען ששפינוזה קובע , כי מן הנמנע שההמון יהיה מסוגל למוסריות , בעוד שבתפיסה של היהדות אין מחיצה בין בני אדם , שהרי תלמוד תורה הוא צורת יסוד של מהות האדם "י . שפינוזה נעשה , לפי דברי כהן , בפולמוסו שלו נגד היהדות או נגד הרמב"ם , מקור לטעות הבנה בסיסית לגבי טיבה של הדת היהודית . מדברי שפינוזה שאב קאנט את ידיעתו ואת משפטו על היהדות 1 . כלומר שהיהדות אינה דת אלא חוקת מדינה או מכלול של תקנונים ; אין ספק שתיאור זה של קאנט ומשפט הערכה שלילי שנלווה לכך היו חשובים ביותר בעיניו של כהן . כהן מיצר היה על דעתו של קאנט , ואשמתו של שפינוזה בשיבוש דעתו של קאנט נראית כיסוד לדבריו הביקורתיים הקשים שהוא מטיח נגד שפינוזה . גם באסופת המאמרים שלפנינו עולה ההתנגדות לשפינוזה בבליטותה , ועניינים אחדים שבבסיס של התנגדות זו ראויים לאזכור מיוחד . הפאנתיאיזם בכלל וגיבושן על ידי שפינוזה נשללים על ידי כהן , משום שהפאנתיאיזם בנוי על זהות של טבע ומוסר . תורת המוסר פוסלת את הפאנתיאיזם משום הבלעה זו של המוסר בטבע . מזדקר לעין שזיהוי אלוהים עם הטבע —כמוהו כזיהוי הטבע עם המוסר נדחה משום שאלוהים הוא אלוה של המוסר . בלא אלוהים שהוא למעלה מן העולם והוא למעלה מכל דבר אנושי , אין מקום לא לאמונת האחדות ואין גם מקום לדת ( עמ' . ( 114 כהן מנסח את העוקץ שבפאנתיאיזם באומרו , שלשיטתו של זה אלוה הוא אלוה של הטבע סתם ( עמ' . ( 35 קיים קשר בין תורת המוסר לבין תפיסה טיליאולוגית ( עמ' , ( 23 שהרי אילולא רעיון התכלית לא היה מצוי רעיון של ייעוד מוסרי ולא היתה מצויה תכלית להתכוונותו של האדם בחינת שלטון הטוב במשמעו המשיחי . ( 23 ) אמנם , גנוז בפאנתיאיזם 'רעל מתוק' שגם היהדות לא נתנזרה ממנו : לא זו בלבד שהנצרות ספגה יסודות פאנתיאיסטים , אלא שאילו זרמים ביהדות ספגו אף הם יסודות אלה ( עמ' . ( 23 רעל מתוק זה טמון בסילוק היסוד המוסרי העצמאי ובהע מדתו על יסוד זולתו , הטבע , או על המנגנון של ההשתכללות המיכאנית אשר בטבע —וכאן מיטשטשים הגבולות בין מורשתו של אריסטו לבין השיקול הפאנ תיאיסטי במשמעו השיטתי הרחב . אמנם , כהן ממתן במשהו את ההערה השלילית הכוללת של הפאנתיאיזם כאשר הוא מבקש להראות על כך שאפשר לקיים את רעיון החירות של תבונת האדם גם בגבולות המונותיאיזם . יש מקום להרהור על כד , אם תבונת האדם נחרבת בגין היחס בין אלוהים למוסר ועל כן בגין היחס של ארם לאלוהים , כי יחס זה עוקר לכאורה את תבונת האדם העצמאית . הפאנתי 15 דת התבונה , עמ' 16 . 109 , 101 , 100 שם , עמ' 17 . 375 שם , עמ' . 359

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא