|
|
עמוד:13
הספר שלפנינו מצרף אפוא היסטוריה תרבותית עם היסטוריה כלכלית ועם מחקר מעודן בתולדות הרגש האנושי . מחקריה של נטלי זימון דייוויס מבוססים לעילא על מקורות ראשוניים , בדרך כלל על תעודות ארכיוניות שטרם שזפה אותן עין ההיסטוריון . עם זאת , יש לה גם יכולת סיפורית מובהקת . וכך "גיבוריה / ' הדמויות ההיסטוריות שהיא מעלה מן הארכיונים , קורמים עור וגידים ממש כגיבורים ספרותיים פיקטיביים . כל כפר או אחוזה , בית מסחר או מיטת זוג , הם בימה לדרמה ייחודית . הנה - אומרת לנו דייוויס - מה שקרה לאישה אחת , בעיר אחת , בשפה אירופית אחת , במאה השבע עשרה . ודווקא על כן ניתן למצוא בספריה משהו מוכר , חוצה זמנים וחוצה גבולות . נטלי זימון דייוויס אינה היסטוריונית של 'תאוריה גדולה' ואין היא אמונה על הכללות ועל חוקיות מטא היסטורית . אלוהים , כך נרמז במחקריה , מצוי בפרטים . ואולם הפרט , חרף חשיבותו , הוא חלק קטן בתשבץ גדול , והאדם הפרטי אינו חי ברשות עצמו אלא ברשות הרבים . בספר זה נטען כי המתנה הבודדת היא חלק ממרקם התנהגותי חברתי עשיר . יש חוקים ויש כללים . אף אדם אינו עני עד כדי כך שנבצר ממנו להעניק ; ואף אדם אינו עשיר עד כדי כך שיוכל לחנוק בקרבו את הציפייה לתמורה . מונחת לפנינו היסטוריה חברתית כלכלית תרבותית עם קורטוב אנושי עמוק , קצת צ'כובי . אפשר לכתוב היסטוריה גם אחרת . חשוב מאוד לכתוב היסטוריה גם כך . פניה עוז זלצברגר
|
|