|
|
עמוד:13
בנוסף לתוכנות הללו של ברגר , מנחות את הספר גם ההגדרות שהציע לאחרונה ההיסטוריון החברתי הבריטי של החילון באירופה , יו מקלאוד , ל'דת ' ול'חילון , ' אשר יעילות גם להבנת שורשי החילון בקרב יהודי אירופה . במונח 'דת' הכוונה לאמונה בבורא עולם רב חסד ובעל כוחות בלתי מוגבלים , שיש לציית למצוותיו ולעובדו בנאמנות , תוך קיום כל הפרקטיקות והמוסדות המבוססים על אמונה זו , כדרך האמיתית והיחידה להבטחת חיים טובים ליחיד ולקבוצה . 'החילון ' על פי פרשנותו , איננו בהכרח דרך יחידה וחד כיוונית המובילה אל מחוץ לדת , אלא הוא תהליך היסטורי שהתרחש במישורים שונים בחיי הפרט , החברה והמדינה . כך למשל , אחד מאפיקיו המשמעותיים ביותר היה היחלשות מעמדה של הכנסייה הנוצרית , והחלפת מוסדותיה וכוהני הרת שלה במוסדות ופקידים מטעם המדינה . בחברה היהודית באירופה לא הייתה קיימת כמובן הייררכיה כנסייתית ובעלת עוצמה פוליטית כמו וו , אך גם עליה לא פסחה ידו של החילון . בחיבור זה הדגש יהיה על החילון במישור האישי והחברתי בחברה היהודית , והוא יעסוק בשאלה הנגזרת משאלה כללית יותר ביחס לאירופה של העת החדשה - כיצד , מדוע ובאיזו מידה התרופפו השקפת העולם הדתית והמחויבות לקיום מצוות בקרב קבוצות ויחידים , ומה הייתה משמעותו ההיסטורית של החילון ביהדות המאה ה ? 18 כבר במאה ה 17 החלו להתגלות ניצנים של ביקורת דת פילוסופית , מתירנות דתית מסוימת ותירבות ( אקולטורציה ) מודרני , שסימנו את תחילת הנסיגה מהדת בקרב אנוסים לשעבר בפזורה הספרדית המערבית , ובקרב משפחות 'יהודי החצר ' של אשכנזים במרכז אירופה . אך במבט לאחור נראית תרומתה של המאה ה 18 לתהליך ההיסטורי של החילון משמעותית במיוחד . למעשה , במאה הזאת טמונים שורשי התהליך שעיצב והניע את חילון החברה היהודית באירופה של העת החדשה מאז ואילך . המחקר על ההשכלה כבר הצביע על כמה תהליכי חילון מהפכניים שאותם הובילו במאה ה 18 מלומדים , סופרים ופילוסופים יהודים . שתי התפתחויות היסטוריות היו בעלות משמעות מכרעת במיוחד , והשלכותיהן ארוכות טווח - חילון התודעה העצמית האישית והקולקטיבית בקרב קבוצת המשכילים , וחילון האליטה האינטלקטואלית . המשכילים המציאו למעשה את 'המודרניות ' ואת הזהות העצמית המודרנית של היהודים . הם יצרו נרטיב היסטורי שמסביר את השינויים בעידן המודרני ומצדיק את המאמץ "לתקן " את חיי היהודים , והפעילו מערכת תקשורת ותעמולה במטרה לשכנע את הציבור היהודי הרחב לאמץ את התודעה המודרנית , שצופנת בחובה הבטחה מסעירה לעתיד טוב יותר לפרט ולעם היהודי . אליטת הסופרים האינטלקטואלים הופיעה גם היא בזירה הציבורית במהלך המאה ה , 18 ושברה את המונופול של האליטה התורנית על התרבות , החינוך H . McLeod , Secularization in Western Europe , p . 13 4
|
|