|
|
עמוד:12
תנועה ששאבה כוח גם מן הפיצול במחנה הימין ובקרב מתנגדיה המסורתיים . בשנות השלושים של המאה הביאו הגורמים האלה את תנועת העבודה ( ואת אנשי הגרעין הסוציאליסטי שלה ) למצב של דומיננטיות פוליטית בהסתדרות הציונית העולמית , בסוכנות היהודית וביישוב עצמו . כפי שעולה מן התיאור דלעיל , אפילו כשמדובר בהגדרות מתפתחות של רעיונות - כלומר , אפילו בפרקים היותר היסטוריים בספר הזה - איננו יכולים להגביל את ההבחנות הסוציולוגיות שלנו לכמה הנחות פשוטות . כנגד זה , נזקק 'רעיון המדינה היהודית ' רק לשתי הנחות סוציולוגיות כדי לקבוע את התנאים החברתיים המגבילים להתפתחות אוטונומית של רעיון הריבונות היהודית . בכל הקשור לקהילה היהודית , ההנחה היתה שקונםנזוס חברתי מעשי ויעיל הוא שקבע את אמות המידה הנורמטיביות לאיכות הרגשית ולתוכן הקונספטואלי של החזון הציוני בדבר עצמאות יהודית לאומית . ובאשר להקשר הפוליטי הבינלאומי של הדוקטרינה הציונית , ההנחה היתה שרק לשיקולים החוקיים ולשיקולים של כוח פוליטי היתה השפעה מגבילה . בתוך האילוצים האלה היה אפשר לזהות את ההיסטוריה האוטונומית של הרעיון , כאילו היה זה עניין שכלתני הגיוני שכוונן והותאם שוב ושוב על פי השתלשלות המאורעות המשתנים . אולם בספר זה , אף על פי שאנחנו עומדים עדיין מול הבעיה של השתנות רעיונות והתפתחותם , איננו עוסקים ברעיון אחד ובהקשרים החברתיים הברורים למדי המגבילים את התפתחותו האוטונומית . תחת זאת ענייננו בקשת שלמה של רעיונות , קשורים זה בזה , המהווים את הבסיס לכל המוסדות בחברה - מוסדות חברתיים , תרבותיים , פוליטיים וכלכליים - וכפועל יוצא - בטבעם הייחודי של ההקשרים החברתיים שכל אחד מן הרעיונות האלה מעוגן בהם , כמו גם ביחסים שבין כולם . ההנחה ששימשה בספר הקודם , ולפיה קיימים שני הקשרים חברתיים - זה של ההסכמה החברתית הכללית בקהילה היהודית וזה של הסכם ושיתוף במישור החוק וקווי המדיניות הבינלאומיים - יצרה קריטריונים סוציולוגיים מינימליים . את אלה היינו חייבים לכלול בניתוח ההיסטורי כדי לאפשר תיאור שיטתי של התפתחות "הרעיון" כמושג אידיאולוגי מבודד וכערך מוסדי . הניתוח ההיסטורי של התפיסות האידיאולוגיות ושל הערכים הממוסדים , ניתוח שייעשה בספר הזה ואשר התפתח בתוך קשת שלמה של הקשרים חברתיים שנסקרו לעיל , מחייב מערכת של הנחות סוציולוגיות כוללניות . נדמה אפוא שגם אם הניתוח שבספר הזה חייב להיות היסטורי בעיקרו , הוא חייב להיות גם סוציולוגי במידה מסוימת . יחד עם זאת חשוב לציין , שהתגייםות למשימה כזאת פירושה גישה חריגה למדי בהשוואה לשיטות המקובלות בשתי הדיסציפלינות . הבעיה שלנו היא "היסטורית " במובן מאוד לא מקובל של המילה . השיטה הרווחת בהיסטוריה היא להוציא מכלל חשבון כל שיקול , למעט השפעות של פעולות העבר שכבר התפוגגו , ולהשאיר את
|
|