מבוא

עמוד:12

בין הצורות שלבשה הפרשנות היהודית במהלך הדורות התופעה הקרובה ביותר למחקר המדעי של המקרא היא פרשנות הפשט , שהתפתחה בכל המרכזים היהודיים ובכל תפוצותיה של היהדות החל מן המאה הט' ואילך , והגיעה למרום פסגת הישגיה במאה הי"ב . 'פרשנות הפשט' אינה זהה ל'מדע המקרא' ( המחקר המדעי של המקרא בדורנו , ( ומי שמגדיר אותן כתופעה אחת הריהו טועה ומטעה . אלו הן שתי גישות שונות לטקסט המקראי , הנבדלות זו מזו לא רק במתודות שהן נוקטות ובכלים העומדים לרשות כל אחת מהן , אלא בראש וראשונה בהנחות היסוד שלהן , האמוניות והמתודולוגיות . אף על פי כן , ומתוך מודעות בהירה להסתייגות זו , 'פרשנות הפשט' היא התקדים ההיסטורי החשוב ביותר והמשמעותי ביותר למחקר המדעי של המקרא המתקיים בדורנו , ולרוח החופשית המפעמת בו . הביטוי הראשון בכתב להתעניינותי בפרשנות המקרא היהודית נקשר לעבודתי על מגילת קהלת , והוא המאמר על פירוש רשב"ם למגילת קהלת , שהתפרסם כבר בשנת תשל"ה . אבל במשך השנים הפכה ההתעניינות בפרשנות המקרא לתחום מחקר מוגדר במכלול עבודתי האקדמית , וחלקו במחקריי הלך וגדל עם השנים . האסופה המוגשת בזאת לקורא היא אפוא מעין סיכום ביניים של דרכי במחקר פרשנות המקרא עד הנה . אין זה סוף הדרך . עבודתי בתחום פרשנות המקרא עדיין נמשכת , ואני מקווה להמשיך ולתרום גם בעתיד להכרתו ולהבנתו של תחום יצירה חשוב זה . האסופה כוללת מבחר ממאמריי בפרשנות המקרא - שמונה עשר במספר - שהתפרסמו בעבר בכתבי עת , באוספי מאמרים ובספרי יובל וזיכרון . רוב המאמרים נכתבו במקורם עברית , ואלה מהם שנכתבו אנגלית ולא הייתה להם מהדורה עברית תורגמו לצורכו של אוסף זה . כל המאמרים עברו עריכה לשונית נוספת והתקנה מחודשת , כדי לשוות לאוסף כולו מתכונת אחידה והולמת . כמו כן עודכנו בו , לפי הצורך , היבטים טכניים שונים , ונוספו הערות מצטלבות המפנות ממאמר אחד למשנהו , אבל מצד תוכנם ועניינם נשארו המאמרים בעינם . כיוון שכל אחד מן המאמרים פורסם בשעתו כחיבור לעצמו , מתקיימת בספר מידה מסוימת של כפילות וחזרה , שיש לה שני פנים . מצד אחד הכפילות היא בלתי נמנעת , לאור אופיים המקורי של פרקי הספר , ואילו מן הצד האחר היא משמרת את דמותו של כל אחד מן הפרקים כיחידה שלמה העומדת לעצמה . פרקי הספר סודרו על פי עניינם , ולא על פי מועד הופעתם המקורי של המאמרים , והספר נחלק לשלושה שערים . בשער הראשון חמישה פרקים , שעניינם בהיבטים כלליים של תופעת הפרשנות ושל מחקרה . הריון בפרקים אלה חוצה את הגבולות שבין פרשנים מסוימים או אסכולות מסוימות . גם כאשר נקודת המוצא של הדיון היא בטקסט מקראי מסוים , או בתופעה מסוימת אחת , יש למחקר מסקנות רחבות הנוגעות להיבטים שונים בתולדותיה של פרשנות המקרא . בשער השני , הגדול מבין השלושה , תשעה פרקים , שעניינם בהתחלותיה ובהתגבשותה של פרשנות הפשט בצפון צרפת . ראשיתה של אסכולה זו , לפחות במה

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר