|
|
עמוד:יג
5 זקוקה לחיזוק , לבין חבורת המנהיגים שלא היה להם ציבור שהקדים מחשבה למעשה וחולל מהפכה דתית מבלי שיצר משנה חבורת מחנכים שידעו לעצב משנה חינוכית ואף ליישמה בחיי בעיקר במערכת החינוך של הקיבוץ הדתי , ועיצבו אותה על , תרבות המערב ופתיחות . זה לא היה המוסד הראשון ששילב חול ; גימנסיה תחכמוני בוורשא , שבה למדו חלק מהם , הייתה התחלתי . אבל הם חתרו לשילוב מתוכנן מראש , כדרך של כפשרה או הרכבה . מוסדות אחרים היו מוסדות דתיים שעיקר דתי , וראו בלימודי החול הכשרה לחיי המעשה ופרנסה בלבד . מצד בחיי המעשה עיקר , אך שמרו על מסורת ושמירת מצוות כדי לא התנגשות בין שני העולמות הסותרים . בבתי המדרש לרבנים ללימודי רבנות עם תרבות המערב , אך כאן היה חסר החיבור הציונית . מעבר לכך , בתי המדרש התוו דרך למנהיגות דתית , לתפיסה חינוכית המציעה את השילוב לכלל הציבור היהודי . מערכת החינוך על המקובל בתנועה הקיבוצית : לינה משותפת , חינוך הילדים וכן הלאה . המודל החינוכי היה יותר משפחתי הקיבוציות האחרות , אך זה היה עדיין בתחום הקיבוצי . אין זה מקרה הראשון שפרץ את מסגרת הלינה המשותפת ( לינת הילדים בבתי אלו , שכל קיבוץ קיבל בנפרד , באו רק מאוחר יותר . והחינוכית שהתגבשה בסמטאות העיר העתיקה , על ספסלי נפש ומחשבה רבות הייתה שהמחשבה הדתית אמורה להיזון לא היהודית , אלא גם מתרבות המערב מצד שני , ומחיי החול מצד במינוח "תורה ועבודה ; " מינוח זה מקובל היום לתיאור כללי של . למעשה , היסודות של המחשבה החינוכית וחלק גדול מהמסד תורה ועבודה" עוצבו בידי חבורה זו . אבל בשנות הארבעים הייתה קונוטציה ברורה של עבודת כפיים במסגרת "חלוצית . " חבורת כחלק מהעולם הציוני-חלוצי , אבל בניגוד לקיבוץ הדתי ולמושב הכפיים את פסגת המעשה הציוני . מעבר לכך , הם היו קרובים ועסקו גם בסוציאליזם דתי , אך נושא זה , שהיה מרכזי בתקופה בהשוואה ליתר מרכיבי המהפכה . השקטה של שילוב תורה ומעשה , חתרה הקבוצה גם ליצירת מודל הדתי , כשותפות לכל דבר . כיום מתחוללת מהפכה של לימוד תלמוד לנשים ושיתופה של האישה בחיי הדת . בני החבורה יזמו אותה כבר אז . לימים יערוך רב רפל ספר זיכרון לאשתו פנינה . כמובן גם יודעי תורה ואנשי רוח , אך מספרם היה מועט . האשה היהודית בחינוך , במשפחה ובחברה , ספר זכרון לפנינה רפל , תשמ"ט .
|
|