|
|
עמוד:יב
שומר מצוות לחיים של יצירה ושל שילוב תורה עם עבודה , דתיות עם מלכתחילה . החבורה החלה לעבוד באופן חלקי וביזמה עצמית בעיר תרצ"ט , ובשנת ת"ש ( 1940 ) נענתה לפנייתו של מאגנס , נשיא האוניברסיטה לעבוד במאורגן בעיר העתיקה ' . אין זה מקרה שהפטרון של אותה חבורה אך זיהה את הפוטנציאל האדיר של חבורה זו לבניית גשר בין עולם המדע 2 הציונית לבין העולם המסורתי . הכוח המניע של הקבוצה היה מרדכי המעשה והיזמה . דב היה המנהיג הרעיוני של חבורה זו , הוגה הדעות המחשבה ומנסח את עיקרי הדברים . בו בזמן היה גם שותף מלא לעשייה עצמה . החבורה הקימה למעשה מעין מתנ"ס , עוד לפני שהמונח נוצר . גם זו זוטא . גם הפנייה לנוער השוליים לא הייתה מובנת מאליה , ולא הייתה מעשה אס כי לא הייתה ייחודית רק להם . התנועה הציונית התמקדה בפעילות ובעולים מאירופה ומיעטה לעסוק בנוער השוליים מעדות המזרח , להוציא המעטים שהצטרפו לתנועות החלוציות . היא גם מיעטה לעסוק בבני " שרובו התייחס בעוינות לתנועה הציונית . חבורת הצעירים פעלה נגד כל הללו , ומובן שנדרש ממנה מאמץ רב כדי לשכנע את מנהיגיה של העיר היינו מכנים אותם "חרדים ( " לאפשר להם לפעול . מערכת היחסים עם הקהילה האשכנזים והספרדים , מרתקת כשלעצמה , ולא נרחיב על כך . בעת הפעילות החבורה בבעיה נוספת שתלווה את עשייתו החינוכית של דב רפל בשנים חינוך הבנות . בעיר העתיקה פגשו בנות רבות אנאלפביתיות ונרתמו לחינוכן מהבנים כמובן . ( חינוך הבנות בשווה לבנים היה צעד מהפכני בפני עצמו . מעבר לפעילות היום-יומית רקמה החבורה חלומות על יצירת מפעל חינוכי שילוב חיים דתיים עם תרבות המערב ועם עשייה ציונית . לחבורת הצעירים היו קשרים עמוקים עם תנועת הקיבוץ הדתי , שהייתה גיבושה . הקשרים היו אישיים , ומעבר לכך הם ראו בקיבוץ הדתי מקום חינוך לילדים מהרובע , ואכן רבים מבוגרי המפעל בעיר העתיקה הופנו לקבוצות נוער בקיבוץ הדתי 4 הקבוצה ראתה עצמה כקיבוץ עירוני , אם כי לא הייתה קבוצה פורמלית במסגרת הקיבוץ הדתי , ובאופן כללי לא היו בימים אלו המונחים הפורמליים חד משמעיים לימים השתלבו רבים מחבריה בקיבוץ הדתי , וכמעט כולם היו ממנהיגי החינוך הדתי בעיר ובקיבוץ . הייתה כאן סינתזה מיוחדת במינה בין הציבור בקיבוץ הדתי , שהנהגתו 1 בני החבורה היו סטודנטים דתיים , והפעולה נערכה דרך ארגון "יבנה" של הסטודנטים באוניברסיטה העברית . הפעילות נפסקה בערך בשנת תש"ו לאחר שסיימו את והתגברות הפעילות של עליית הנוער . 2 מידע רב על חבורה זו שאבתי ישירות מתיקו הארכיוני של מרדכי חיות בארכיון ומריאיון שנערך עמו . 3 בתיק 32-215 בארכיון הקיבוץ הדתי נכלל דיווח על כל הקבוצות שהגיעו לקיבוץ תש"ב-תש"ה . ארבעה מבוגרי המפעל הגיעו בשנת תש"ב לשדה אליהו לקבוצה שמואל ספראי ז"ל . 4 כך מצהיר מרדכי חיות בזיכרונותיו .
|
|