|
|
עמוד:יא
דב רפל ז"ל- מחנך וחוקר זאב ספראי דב רפל ז"ל אינה פשוטה כפי שהיא נשמעת . אינני בטוח שפרופ' עמה ? הוא היה מעדיף , אולי , ניסוח שונה מעט , אבל לבטח לא חוקר" בלבד , והדברים יתבררו בהמשך . רבגונית ביותר . איש תרבות , חלוץ , חוקר יהדות , תאולוג , ומעל דרך שחינוך ואידאולוגיה שלובים בה זה בזה . במאמר זה ברצוני למחשבת החינוך מחד גיסא , ולתרומתו לחקר התפילה ולגישה אליה , זאת ( להלן , ( מאידך גיסא . כפי שנראה , עבור דב שני התחומים הפנימי אופייני לו . מה שעבור אחרים הם תחומים נפרדים , אחת שאין בה ניגוד או פשרה , אלא שלמות אחת . "ו , ( 1916 ) ועלה לארץ בתור סטודנט צעיר דתי ובודד בתרצ"ו באוניברסיטה העברית . כאן הוא למד בעיקר פיזיקה ומתמטיקה , אולי המקצועות האמיתיים שבהם רצה לעסוק יוכל ללמוד לבד , או שכבר בשנות הארבעים התאספה בירושלים חבורה מופלאה של צעירים ורעמים אלא בעשייה שקטה ובמחשבה חינוכית תרמו תרומה שאי למחשבת החינוך של הציבור הדתי , שהיום היינו מכנים אותו , אך אז טרם הוגדר . הקבוצה הייתה לכאורה מעשה מינורי למדי . הם ארגנו מעין בית חינוך משלים לילדי השוליים בעיר העתיקה . מפעל חינוכי שנועד מעבר לכך נוצקה כאן מחשבה חינוכית מקיפה כיצד להכין נוער הקובץ ( פרופ' י' תבורי ) שאפשר לי לגבש לעצמי את תרומתו של דב רפל ז"ל . את דב היכרתי משנותיי בקיבוץ יבנה ומשיחות עמו . עבורי היה דב שבה אני מאמין . הכתוב במאמר מבוסס על היכרותי עמו , אך גם על שלו , ושל מרדכי חיות שהיה שותפו לדרך החיים ולעולם המעשה . חובה להודות לבנו נחמיה רפל על שסייע לי באיסוף החומר , ולדינה ספראי , מנהלת הדתי , על הסיוע באיסוף הפרטים . נגד עיניי עמדו גם ההספדים השונים שנאמרו מאמרו של י' דרור , "יבנה ובנותיה - דב רפל וראשית המוסדות החינוכיים- הדתי תש"ד-תש"ך , " ספר זכרון לרב רפל ( שם זמני , בעריכת ש' גליק , ( ליפשיץ ( בדפוס . (
|
|