|
|
עמוד:11
אבל דווקא המפריד זכה להדגשה יתירה , בעיקר בסוף שנות ה 80 למאה ה , 20 עם התפרקותה של הפדרציה שקמה לאחר מלחמת העולם השנייה . לפיכך ראיתי לנכון להזכיר אגדות מאזורי החוף של ךלמטיה , מקרואטיה ומבוסניה , ולעיתים ממקור מקרוני ואף סלובני , כלומר ממה שעד לא מכבר נחשב למרחב היוגוסלבי המשותף . הסיפורים הבאים מחבלי ארץ שונים נושאים כמובן אופי שונה . מה שנוצר בחבלי רלמטיה או מונטנגרו ( נתיבי הים ) מתקשר יותר לעולם ההלני , בסיפורים שנמסרו מדור לדור בפי יורדי ים ממחוזות אלה . הסיפורים המגיעים מסלובניה , מבוסניה הרצגובינה ואפילו מקרואטיה שונים - לעיתים בישויות המאכלסות את עולמם , לעיתים בנעימת הסיפר , פעמים בדגשים הקשורים בתופעות הטבע והבנתן כהתגלמות האלוהות , או בתפיסת יחסי האנוש שבהם . מסגרת הספר הזה לא איפשרה לי לתת את הרעת על ההבדלים האלה ובוודאי שלא להעמיק ולחקור בהם . אני מוצאת לנכון להזכיר זאת , בעיקר כיוון שהספר נכתב מן ההיבט הקשור במיתוסים של הסרבים , כמרכזיים ודומיננטיים במסגרת התייחסות זו . תודתי נתונה לחברתי חוקרת הספרות שמחה קביליו , שסייעה לי בכל דרך אפשרית להתמצא במבוכי הספרות הענפה הקשורה בנושא וביצירת קשרים שהייתי זקוקה להם , במיוחד בתחילת הדרך . לחברתי ג ' ני לבל , חוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה , תודה על הערותיה מאירות העיניים , במיוחד בהיבטים הקשורים בעמים הסלבים . תודה גם להיסטוריון ד"ר רפי ואגו , שנענה לפנייתי וקרא חלק מהמבוא . תודה מיוחדת אני חבה לעורכת הספר , אורנה יהודיוף , על המיומנות המקצועית , העצות הנבונות ובמיוחד על הגישה היצירתית , שסייעו בידי לפשט מורכבויות ולהפוך חומרים טעוני הקשרים זרים לסיפורים שובי עין ולב . תודה מיוחדת והוקרה למנהלת מחלקת קשרי חוץ בספרייה הלאומית של סרביה , גב ' וסנה איניאץ מאלבשה ( Vesna injac Malbasa ) וצוות העובדות , ובמיוחד גב ' סמיליה
|
|